מ"ג שמואל ב א כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא נשוג אחור" - לא היה רגיל להיות נסוג אחור

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא תשוב ריקם" - אל נדנה מבלי להרוג הרג רב

"לא נשוג אחור" - חזר קשתו לאחור מבלי לרוות חציו מדם וחלב שונאיו 

מצודת ציון

"נשוג" - כמו נסוג בסמ"ך וענינו החזרה לאחור כמו (ישעיהו נט יג) ונסוג מאחר אלהינו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מדם חללים". דלתות הכתוב מקבילים "מדם חללים" קשת יהונתן לא נשוג אחור, "ומחלב גבורים חרב שאול לא תשוב ריקם". מצייר שיהונתן היה רובה קשת (כמ"ש ש"א יח, ד) עד חרבו עד קשתו, ושם (כ, כ) שלשת החצים

צדה אורה, ושאול לא היה לו קשת רק לחם בחרב וחנית. ושניהם צריכים במלחמה, הרובה קשת הורג מרחוק, והאוחז חרב יפיל חללים בקרוב. והנה הרובה קשת יסוג לפעמים אחור אם רואה שכבר שפך דם הרבה אז ירך לבבו, ולעומת זה אמר כי מדם חללים קשת יהונתן לא נסוג אחור. והלוחם בחרב לפעמים ישוב ריקם, בקרבו אל גבור וחלב גוייתו יעצור בעדו כי לא יוכל לדקרו בחרבו, אבל חרב שאול לא תשוב ריקם מסבת חלב גבורים. ור"ל שלפעמים יפלו גבורים מצד חסרון הלימוד והאומנות של המלחמה, וזה לא היה פה, שהיו מלומדי מלחמה זה בקשתו וזה בחרבו. ב] עוד יאמר שלפעמים יכשלו הגבורים בשאין אהבה ביניהם ואינן עוזרים זה לזה, שיאמר לאחיו חזק, אבל פה לא כן היה, כי: