מ"ג שמואל ב א כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם־עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המלבישכם שני עם עדנים" - (תרגום) דהוה מלביש לכון לבושי צבעונין ומוביל לכון תפנוקין (לשון תרגום יונתן)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על לבושכן" - כי כן הדרך להעלות עדי הזהב ממעל על הלבוש להיות נראה

"המלבישכם שני" - כי התגבר במלחמה וחלק שלל האויב לאנשיו להלביש איש אשתו ובנותיו וכאלו הוא המלביש

"עם עדנים" - רצה לומר שאר מלבושי פאר המעדן גוף הלובשן 

מצודת ציון

"אל שאול בכינה" - מלשון בכי

"שני" - תולעת שני והוא צמר צבוע אדום

"עדנים" - כל דבר המפנק בין מאכלים טובים בין מלבושי פאר וכדומה יקראו עדן וכן (משלי כט יז)ויתן מעדנים לנפשך

"עדי" - ענין קשוט כמו (ירמיהו ד ל)תעדי עדי זהב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בנות ישראל". אחר שבשני פסוקים הקודמים קונן "על" שאול ויהונתן ביחד, יתחיל לקונן "על" כ"א בפ"ע, ויאמר "על שאול" (שעליו לא יבכה הוא בהיותו רודף אחריו) "עליו יבכו בנות ישראל", מצד התועלת שהשיגו ממנו, "המלבישכם שני" וכו':