פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו [מראשתיו] ואת צפחת המים ונלכה לנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה וְעַתָּה קַח נָא אֶת הַחֲנִית אֲשֶׁר מראשתו [מְרַאֲשֹׁתָיו] וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם וְנֵלֲכָה לָּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵיְהֹוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֑ה וְ֠עַתָּ֠ה קַח־נָ֨א אֶֽת־הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר מְרַאֲשֹׁתָ֛ו וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵלְכָה־לָּֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צפחת" - צלוחית

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חלילה" וכו' "קח נא". ר"ל ואל תחשב שאין עון במיתתו כי רודף הוא, וזה אינו אחר שיש הצלה אחרת, והוא "קח נא" את החנית, שעי"ז ניצול ממנו כמו שהיה באמת, וא"כ אסור להרגו. ועז"א "חלילה לי מה'":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חלילה לי" - עם שגם אני משיח ה' כמותו מכל מקום חלילה גם לי מחמת מצות ה' משלוח ידי וגו'

מצודת ציון

"צפחת" - צלוחית כמו (מלכים-א יז יד) וצפחת השמן