מ"ג שמואל א כו יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח דָּוִד אֶת הַחֲנִית וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל וַיֵּלְכוּ לָהֶם וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת־הַחֲנִ֜ית וְאֶת־צַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואין רואה וגו'" - בעבור השינה לא היה מי רואה אותם ואף לא ידעו בהרגשת השמע מקול ההולך והדבור ולא היה מי מהם מקיץ מן השינה במשך הזמן ההיא כי מה' נפלה עליהם תרדמה ולא היה הדבר בדרך הטבע

"ויקח דוד" - חזר דוד לקחתו בעצמו כי לא האמין לאבישי פן יכה עמו נפש שאול 

מצודת ציון

"מקיץ" - ענין הערה מהשינה

"תרדמת" - שינה עמוקה וכן (יונה א ו)מה לך נרדם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואין רואה". ומפרש נגד "ואין רואה" "ואין" יודע, "כי כולם ישנים" (ר"ל שלא לבד שאין רואה כי היה חשיכה, גם לא היה איש יודע ומרגיש בדבורם בבואם ובלכתם). ונגד "ואין מקיץ", אומר "כי תרדמת ה' נפלה עליהם", כי בדרך הטבע היה ראוי שיקיץ איש מן המחנה ברגש הזה, רק שהיה בהשגחה שהפיל ה' עליהם תרדמה: