פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אַבְנֵר הֲלוֹא אִישׁ אַתָּה וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶל אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ כִּי בָא אַחַד הָעָם לְהַשְׁחִית אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא־אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

השאלות (טו) מז"ש הלא איש אתה וכו'? ולמה אמר תחלה למה לא שמרת ואח"כ אשר לא שמרתם?:

"ויאמר דוד". השיב לו, כי הנמוס הזה שמי שיש לו דבר אל שר הצבא לא יקראהו בנכח רק ע"י משרתו, הוא רק אם הקריאה הוא לצורך הקורא או לאיזה ענין פרטי, לא כן אם הקריאה הוא בעבור ענין כללי הנוגע למלכות אז הנמוס שיקרא לשר הצבא בנוכח לא ע"י אמצעי, באשר תוכן הקריאה מיוחד אליו מצד מעלתו. וז"ש "הלא איש אתה ומי כמוך בישראל", ר"ל הקריאה מיוחדת לך לפי מעלתך הגדולה משני פנים, כי אחר שהתברר שהיתה המחנה והמלך בלא שומרים עד שקרב איש זר עד משכב המלך לקחת החנית מראשותיו, שזה פשע גדול, א"כ יצוייר שהיה זה או בפשע שר הצבא שלא העמיד שומרים לשמור ראש המלך, או (אם העמיד שומרים) השומרים פשעו ולא עמדו על המשמר, ובזה ראויים השומרים לעונש גדול, וגם בזה עליו מוטל להענישם על שלא עשו פקודתם. וז"ש על צד הא' "הלא איש אתה", ר"ל אתה האיש שעליך מוטל הדבר להעמיד שומרים לראש המלך. ועל צד הב', "מי כמוך בישראל", ועליך מוטל להעניש את הפושע. עתה פי' דבריו, על צד הא' שא"ל "הלא איש אתה ולמה לא שמרת אל אדוניך המלך", ר"ל למה לא העמדת שומרים, "כי" הלא "בא אחד העם להשחית", ואיה השומרים? והלא היה פה סכנה גלויה. וא"כ:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בא" - פן יבוא וכאשר באמת בא אבישי ורצה להשחיתו

"הלא איש אתה" - רצה לומר הלא אתה גדול וחשוב ומי כמוך בחשיבות ולפי גודל המעלה תגדל האשמה

מצודת ציון

"איש" - רצה לומר גדול וחשוב כמו (במדבר יג ג)כולם אנשים

"אל אדוניך" - על אדוניך