פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא דָוִד אֶל הָעָם וְאֶל אַבְנֵר בֶּן נֵר לֵאמֹר הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר וַיַּעַן אַבְנֵר וַיֹּאמֶר מִי אַתָּה קָרָאתָ אֶל הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל־הָעָ֗ם וְאֶל־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

השאלות (יד) מ"ש מי אתה קראת אל המלך, והלא אל אבנר קרא לא אל המלך:

"מי אתה קראת אל המלך". ר"ל כי הקורא לשר הצבא יקרא את משרתו שיודיע לאדוניו כי רוצה לדבר עמו, והקורא אל המלך יקרא לשר הצבא שהוא משרת המלך, וחשב אבנר אחר שקרא הלא תענה אבנר, בהכרח יש לו איזה מבוקש אל המלך:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי אתה" - רצה לומר איך מלאך לבך לקרא בקול על המלך להקיצו משנתו

"הלא תענה אבנר" - רצה לומר עליך להשיב על דברי

מצודת ציון

"אל המלך" - כמו על המלך