פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובחוחים" - מקום קבוצת חוחים שפינ"י בלע"ז

"ובצרחים" - פליישי"ץ בלע"ז

"ובבורות" - גומות

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתחבאו" - החביאו את עצמן

"כי נגש העם" - נלחצו מפלשתים

מצודת ציון

"צר" - מלשון צרה

"נגש" - נדחק ונלחץ כמו (ישעיהו נג ז) נגש והוא נענה

"ובחוחים" - בין הקוצים כמו (שיר השירים ב ב) כשושנה בין החוחים

"ובצריחים" - מגדלים גבוהים וכן (שופטים ט מו) צריח בית אל