פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בן שנה" - רצה לומר כשנמלך כלתה שנה מזמן משיחתו או מוסב למקרא שלאחריו לומר בשנה הראשונה בחר לו שלשת אלפים וגו'

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במכמש וגו'" - מהם ישבו במכמש ומהם בהר בית אל

"ויהיו עם שאול" - להיות נכונים לשמשו בעת הצורך

מצודת ציון

"ויתר העם" - מיתר העם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישמעו העברים" - רצה לומר בכדי שישאלו מה זה קול השופר ידעו על ידי זה להיות נשמרים מן הפלשתים

מצודת ציון

"נציב" - ממונה העומד על ישראל לגבות המס

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצעקו" - נאספו אחרי שאול ללכת הגלגל

"נבאש ישראל" - נמאס ישראל בעיני פלשתים כדרך שממאסין בדבר הנבאש

"הכה שאול" - אף שיונתן הכהו יחשב לשאול כי הוא המלך וכל דבר יקרא על שמו

מצודת ציון

"ויצעקו" - ענין אסיפה הבאה בצעקת המאסף

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדמת" - למזרחה של בית און

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתחבאו" - החביאו את עצמן

"כי נגש העם" - נלחצו מפלשתים

מצודת ציון

"צר" - מלשון צרה

"נגש" - נדחק ונלחץ כמו (ישעיהו נג ז) נגש והוא נענה

"ובחוחים" - בין הקוצים כמו (שיר השירים ב ב) כשושנה בין החוחים

"ובצריחים" - מגדלים גבוהים וכן (שופטים ט מו) צריח בית אל

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עודנו בגלגל" - ולא ירד עדיין לקראת המלחמה

"וכל העם" - אשר לא נתחבאו ולא ברחו חרדו ללכת אחריו למלחמה

"ועברים עברו" - אמר בלשון הנופל על הלשון והוא מדרך צחות ורצה לומר קצתם מישראל עברו הירדן וברחו לארץ גד וגלעד

מצודת ציון

"עודנו" - מלשון עוד

"חרדו" - מהרו בחרדה כמו (לקמן טז ד) ויחרדו זקני העיר לקראתו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפץ העם" - נתפזרו והלכו ממנו

"למועד אשר שמואל" - כמו למועד אשר אמר שמואל רצה לומר להזמן שקבע לו שמואל מאז משחו למלך כמו שכתוב למעלה (י ח)

"ויוחל" - המתין שבעת ימים מעת בואו אל הגלגל

מצודת ציון

"ויוחל" - ענין המתנה כמו (בראשית ח י)ויחל עוד

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לברכו" - לתת לו שלום כן תרגם יונתן

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למועד הימים" - לזמן הימים שקבעת

"מה עשית" - כי הלא אמרתי לך שתוחיל עד בואי ואני אעלה העולה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתאפק" - לזה התחזקתי לעבור על רצוני ולבל המתן עוד ואעלה העולה לחלות את פני ה' בעת העלותי עד לא ירדו פלשתים

"עתה ירדו" - הואיל ונאספו בודאי ירדו ובעל כרחי אלחם עמהם עד לא חליתי פני ה' בעת הבאת הקרבן

מצודת ציון

"חליתי" - התפללתי כמו (שמות לב יא)ויחל משה

"ואתאפק" - ואתחזק כמו (בראשית מה א)ולא יכול יוסף להתאפק

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עתה" - אם משמר היית מצות ה' אז עתה בזה הזכות היה ה' מכין מלכותך עד עולם

"את מצות ה'" - כי דבר ה' היא ולא מאלי אמרתי

"נסכלת" - עשית סכלות במה שלא המתנת כל היום עד בואי

מצודת ציון

"נסכלת" - מלשון סכלות וטפשות

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצוהו ה'" - גזר עליו שהוא יהיה לנגיד

"בקש ה' לו" - בעשותך זאת בקש ה' לו איש העושה כלבבו ושומר מצותיו

"ועתה" - הואיל ולא שמרת לא תתקיים ממלכתך

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנמצאים עמו" - מאותן שלא נפוצו מעליו

"ויקם שמואל" - ושאול היה נמשך אחריו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יושבים" - היו מתעכבים בגבע

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המשחית" - הם אחוזי חרב מלומדי מלחמה המשחיתים בעם

מצודת ציון

"ראשים" - חלקים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המדברה" - מוסב על הדרך לומר שהדרך יפנה המדברה

"הנשקף" - גבול ההוא היה נראה להעומד על גי הצבועים

מצודת ציון

"הנשקף" - ענין הבטה כמו (שופטים ה כח)בעד החלון נשקפה

"גי" - עמק

"הצבועים" - בה היו צבועים ואמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא טז א)שהוא אפעה והוא בעל גוונים מחולפים כמנין ימות החמה ולזה קרוי צבוע

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן יעשו וגו'" - ולזה לא הניחו להיות בהם חרש ברזל

מצודת ציון

"וחרש" - אומן ברזל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירדו" - רצה לומר ומאז כשהיו צריכים ללטוש דבר מה היו יורדים אל ארץ פלשתים ללטוש שם אצל החרש

מצודת ציון

"ללטוש" - לחדד כמו (בראשית ד כב)לוטש כל חורש

"למחרשתו" - כלי המחרישה

"אתו" - שם כלי עשויה לחפור בו כמו (ישעיהו ב ד)וכתתו חרבותם לאתים ובדברי רבותינו ז"ל (בבא מציעא פב ב ועוד)קרויה מרא

"קרדומו" - גרזן כמו (שופטים ט מח) את הקרדומות

"מחרשתו" - כלי אומנות כמו (ישעיהו מד יג)חרש עצים

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיתה וגו'" - רצה לומר ומי שלא רצה לרדת לפלשתים היה לוטש בעצמו את המחרשות וגו' עם הכלי הקרויה 'פצירה פים' העשויה בהרבה פיות וחריצים ונוח ללטוש בה

מצודת ציון

"הפצירה" - ענין רבוי כמו (בראשית יט ג)ויפצר בם שהוא מרבית דברי פתוי

"פים" - פיות ורצונו לומר חריצים וחדודים

"למחרשות" - הם כלי אומנות

"ולשלש קלשון" - שם כלי ברזל עשויה לסלק בה הזבל והיא בעלת שלש שינים וכאלו אמר קלשון בעלת שלש

"ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא)דברי חכמים כדרבונות

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותמצא" - אבל לשאול וליונתן להם לבדם נמצא חרב וחנית

"ולא נמצא חרב" - כי לא היה בישראל חרש ברזל לעשותם

"והיה ביום מלחמת" - בעת שנלחמו עם פלשתים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"מצב" - תרגם יונתן אסטרטיג וכמו כן תרגם על נציב פלשתים (לעיל ג ד) והוא ענין פקידות ושלטנות

"אל מעבר" - אל צד