מ"ג שמואל א טז יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְיִשַׁי הַשְׁלִימוּ עוּלֵימַיָא וַאֲמַר עוֹד אִשְׁתָּאַר זְעֵירָא וְהָא רָעֵי בְעָנָא וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְיִשַׁי שְׁלַח וְאַיְתִינֵיהּ אֲרֵי לָא נִסְתְּחַר עַד מֵיתוֹהִי הָכָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאר הקטן" - נשאר הקטן "לא נסוב" - לא נשב לאכול כל מושב סעודה קרויה הסבה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"התמו" - מלשון תם והשלמה

"שאר" - נשאר

"נסוב" - הישיבה לאכילה קרויה מסיבה כי דרכם היה לשבת מסובים 

מצודת דוד

"הנערים" - בניך

"כי לא נסוב" - על השלחן לאכול עד בואו פה

"התמו" - האם נשלמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יא) איך אמר התמו הנערים, וכי הסתפק בדבר ה' שא"ל כי ימשח אחד מבני ישי?:

"התמו". אמר זה דרך תמיהה, כי ידע בהכרח שלא באו כולם. וישי התנצל שדוד שאר מעצמו (לכן בא פה פעל שאר בקל, ובנינו תמיד בנפעל), וזה אם יען כי הוא "הקטן". (ע"ד (איוב כט, ח) ראוני נערים ונחבאו), ואם מצד שהנה "רועה בצאן" ועוסק במלאכתו: