מ"ג שמואל א טז ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהֹוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ לִשְׁמוּאֵל לָא תִסְתַּכֵּל בְּחֶזְוֵיהּ וּבְרוּם קוֹמָתֵיהּ אֲרֵי רְחַקְתֵּיה אֲרֵי לָא כְּמוֹ דְחָזָן בְּנֵי אֱנָשָׁא אֲרֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא חָזָן בְּעֵינַיְהוֹן וְקֳדָם יְיָ גַלְיָן מַחְשְׁבַת לִבָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תבט אל מראהו" - אל יופי תארו

"כי מאסתיהו" - לפי שכעסן הוא כמה שנאמר (לקמן יז כח) ויחר אף אליאב בדוד

"כי לא אשר יראה האדם" - אף על פי שקראת לעצמך רואה שאמרת לשאול (לעיל ט יט) אנכי הרואה כאן אני מודיעך שאינך רואה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה'". השיב לו "אל תבט אל מראהו" (של שאול שעליו אמר נגד ה' משיחו): "ואל גבה קומתו כי מאסתיהו". ר"ל את הגבוה קומה, שהיה נרצה אצלי אז, מאסתי עתה (כי המלך ניתן אז לתרעומת העם, היה צריך איש גבוה שימצא חן בעיניהם, לא כן המלך עתה יהיה מי שימצא חן בעיני האלהים, הבלתי מביט על המראה והקומה): "כי לא" "אשר יראה האדם". הורה לו כי מה שהאדם רואה ושופט מי האיש היפה ומי האיש המכוער אינו מסכים עם האמת, וז"ש כי האמת הוא לא כ"אשר יראה האדם", ויוכל להיות שהאיש שבני אדם דנים עליו כי הוא יפה תואר ונאה, הוא כעור ומגונה באמת, וכן להפך. והטעם לזה, "כי האדם יראה לעינים", ר"ל האדם שופט על הנאה ויפה מצד ראות החושים, שהם לא יחושו רק חיצ(י)וניות הדבר הנראה, לא פנימיותו, ולכן יגדרו היופי לפי המראה החיצונית אם יהיה הגוף גבוה הקומה יפה התואר והמראה וכדומה, הגם שתהיה צורתו הפנימית הנפשיית מלאה מומים ותכונות רעות. לא כן "ה' יראה ללבב", הוא לא יביט רק ללבב, על צורתו הפנימית, אם היא יפה בתכונותיה ונאה במדותיה זה האיש היפה

אצלו, הגם שחיצונית האיש שפל הקומה ומכוער המראה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וה'" - אבל ה' יראה ללבב הטובה היא ובזה הדבר תלוי

"יראה לעינים" - אם הנראה הוא יפה עינים שהוא הדבר אשר יראה האדם ואין לתלות המלוכה בדבר זה

"כי לא" - רצה לומר איני רואה לתלות בדבר אשר רואה האדם