מ"ג שיר השירים ה ג
<< · מ"ג שיר השירים · ה · ג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתׇּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ג) משיבה הרעיה שכבר פשטה את הכתונת ורחצה את רגליה וא"א לה לקום להתלבש וללכת יחף:===מליצה=== (ג) "פשטתי". משיבה נפש שלמה שכבר פשטה את כתנתה, ר"ל כי הנפש הזוכה לנבואה עת תתפשט מן הגשם תתלבש כתנות אור. שהיא לבוש דק שנעשה לה מתורה ומע"ט שעסקה בהם. ע"י השכלותיה ומעשיה בדברים שיש להם קשר עם דברים חומריים, ומצד הלבוש הזה לא תשאר ערומה לגמרי, ר"ל בעצמותה הרוחני, שא"א שתעמוד בעולם הזה החומרי בלא לבוש, (והוא הכתנות אור שלבש בו אדם קודם החטא, וגם מלאכי מעלה עת ירדו במלאכותיהם לעה"ז יתגלמו להתלבש בלבוש דק כנודע בדברי החכמים) והנה עתה בעונותיה כבר פשטה את הכתנות אור, (שנתערבה עם כתנות עור ובשר) וא"א עוד שתלבשנו בעת תתפשט מגויתה כי כבר הוסר ממנה. רחצתי את רגלי, הגוף אל הנפש הוא בדוגמת הנעל שעליו תעמוד ותתיצב, ובעת הנבואה תסיר הנעל, ר"ל תפשוט את המקום, כדרך השכליים המפשטים מגופות, כמ"ש של נעלך מעל רגלך, שהוא על הפשטת החומר, (וכידוע מ"ש האלהיים בסוד חלוץ הנעל), אבל עתה כבר רחצתי את רגלי, כדרך הענוג הבלתי הולך יחף, כי רחצתים בל אלך בלא נעל, ואיככה אטנפם, (תפס לשון זה כפי המשל) ר"ל שכבר א"א לי לעזוב את הגוף שהוא נעל רגלי, רגע:
אלשיך
וגם על החומר תשיב אמריה ואמור תאמר, "רחצתי את רגלי" הם אברי רגלי הנפש, רחצתים וענגתים בתענוגות בני אדם בדרכי יצרי, "איככה אטנפם" ואסגפם בצומות ובכי ואנקה וייסורין המתייחסין אל תיקון עוותי:
והיא טענת כמה וכמה רשעים לבושי מכלול, האמונים עלי תולע ואוכלים למעדנים, כי יאמרו אליהם עד מתי תשתכרון, הסירו רוע מעלליכם ושובו אל ה' אלהיכם, כי הלא יענו, טוב הדבר אך במה ימורק ושוטף מלאת אשמותינו, מי יתן והיה דבר נוכל עשוהו ושמענו ועשינו, אך הלא תאמר אלינו נענה בצום נפשינו ונלבש שק על בשרנו, ודמוע תדמע עינינו, וכאבלי אם נתאבל על עונותינו, מי יעצר כח לעשות כדבר הזה, כי איככה נוכל וראינו האוכלים למעדנים באבדן עצמנו ובשרנו ברעב ללחם וצמא למים, והגוף הרך והענוג אשר רחצנו וסכנו, ולבש בשרנו בגדי פשתן הדקים מענוג ומרוך, איכה נחשבהו לנבלי חרש אשר עליו שק ואפר נציע. אשר לא נסה באלה ואשר עמד בסוד משחקים ויעלוז, איך יבכה ויתאבל ותרדנה עיניו דמעה. והאמונים עלי תולע, איך כאבלי אם יחבקו אשפתות:
והן אלה דברינו לפניו יתברך, "רחצתי את רגלי", הם אברי אשר המה כרגלים אל הנפש, כי הנה רחצתים וענגתים "איככה אטנפם" ואסגפם, כי הגוף המורגל באהבה בתענוגים הלא כמו זר יחשבו לו סיגופי התשובה כלבוש שק וענויים ומלקיות, כלומר שעל כן קשה עלי לפתוח לך להיחל ליטהר, רק השיבני ופתח לי ואני אמשך אחריך:מדרש רבה
פשטתי את כתנתי אמר רבי יוחנן: אפילו תמה שבתמות יודעת לפשוט וללבוש ואת אמרת פשטתי את כתנתי?! רבי חנינא ור' יוחנן אמרי: יום שנזדוג להם נבוכדנצר הרשע לישראל, פשט מהם שני לבושים גדולים: לבוש כהונה. ולבוש מלכות. רחצתי את רגלי מטינוף עבודת כוכבים, יודעת הייתי שאבק של אותו מקום משיאני לעבודת כוכבים אעפ"כ דודי שלח ידו מן החור אמר ר' אבא בר כהנא: וכי מה טיבו של חור זה להיות מגדל שרצים?! אלא כך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע! כל נסים שעשית לי ע"י כורש לא היה מוטב לעשותן לי על ידי דניאל, ועל ידי אדם צדיק, אף על פי כן, מעי המו עליו. אמר רבי עזריה: אמר הקב"ה: גזר טב אנא אתון אמרין: ומעי המו עלי, גם אני אמרתי: (ירמיה ד') מעי מעי אוחילה. דבר אחר: פשטתי את כתנתי אמר רבי יוחנן בשם ריש לקיש: אפילו תמה שבתמות יודעת לפשוט וללבוש, ואת אמרת פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה?! אלא מהו זה? לפי ששינת העצרת עריבה והלילה קצרה. אמר רבי יודן: אף פורטענא לא עקצה בהם. רחצתי את רגלי מטינוף של עבודת כוכבים. יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני לעבודת כוכבים, אעפ"כ דודי שלח ידו מן החור. אמר רבי אמי: כעני שמבקש צדקה, אף על פי כן ומעי המו עליו והוא אמר לי: (שם ל"א) המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה':
<< · מ"ג שיר השירים · ה · ג · >>