מ"ג שיר השירים ה ד
<< · מ"ג שיר השירים · ה · ד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ד) ואז שלח הדוד את ידו מן החור לפתוח המנעול ואז המו מעיה עליו:===מליצה=== (ד) "דודי" ואז כראות הדוד העליון כי דלתות ביתה סגורה בפניו שלח ידו (שהוא הנבואה כמ"ש וישלח ידו ויגע על פי. והנה יד שלוחה אלי, כה אמר ה' אלי בחזקת היד) הגיע אליה דבר הנבואה דרך החור, ר"ל לא נכנס לתוך חדרה להתיחד עמה פנים אל פנים ולהוציאה אליו, כמו בדברות הקודמים, רק הודיע לה דבר נבואתו שהיה מלא תוכחות ועונשים, ואז מעי המו עליו, שהתחילה להתחרט על מעשיה, ולהתאוות אל ירחי קדם בסוד ה' עלי אהלה:
אלשיך
מדרש רבה
( אין טקסט בדפוס בסימן זה )
רוקח
דבר אחר, שלח ידו גי' משיח, שלח ידו מן אותיות משיח, ומעי המו עליו כשמעו, המו עלי וצעקתי לפניו, אז שלח ידו לקבל תשובה ותפילות.
דבר אחר, שלח ידו לקבל תשובה שנאמר "וידי אדם מתחת כנפיהם"684, ידו כתיב – ידו לקבל תשובה685, וזהו דודי שלח ידו.
דבר אחר, שלח ידו מן השמים לישראל להחזירם בתשובה ולא רציתי שנאמר "פרשתי ידי כל היום [אל עם סורר]"686 (סוררי).
המו עלי[ו] – המו ג' בקרייה, ומעי המו עליו, "על כן המו מעי לו רחם ארחמנו"687, "המו גוים מטו ממלכות"688. משל למלך שגורם שאשתו צועקת, כי מצוה לאחרים לעשות לה מכאובים, והיא צועקת ומתחננת לו. כך הקב"ה מתאוה לקול ישראל689, ומענה אותם ע"י האומות והם צועקים, וזהו "השמיעני את קולך כי קולך ערב"690, וזהו כשהקב"ה חפץ שיצעקו ישראל, מיד "המו גוים" – כי הנה אויביך יהמיון וישראל צועקים691, וזהו ומעי המו עליו – מיד הקב"ה מרחם, וזהו "על כן המו מעי לו רחם ארחמנו".
<< · מ"ג שיר השירים · ה · ד · >>