מ"ג שיר השירים ד ב
<< · מ"ג שיר השירים · ד · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הַקְּצוּב֔וֹת שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃
רש"י
"שניך" - דקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות משאר הצאן בקצב ומנין נמסרות לרועה חכם והגון ליזהר בצמרן שעושין אותן לכלי מילת ומשמרין אותן מעת לידתן שלא יתלכלך הצמר ורוחצין אותם מיום אל יום
"שכלם מתאימות" - לשון מתום (תהלים לח) אין מתום בבשרי כלומר תמימות אינטכי"ש בלע"ז
"ושכלה" - שום שכול ומום אין בהם ונאמר הדוגמא הזו על שם גבורי ישראל הכורתים ואוכלים אויביהם בשניהם סביבותם והרי הם מתרחקין מן הגזל של ישראל ומן העריות שלא יתכלכלו בעבירה ונאמר קילוס זה על שנים עשר אלף איש שצבאו על מדין בקצב ומנין שלא נחשד אחד מהם על העריות שנאמר (במדבר לא) ולא נפקד ממנו איש ואף על הרהור הלב הביאו כפרתן ואף על הגזל לא נחשדו שהעיד עליהם הכתוב (שם) ויקחו את כל השלל ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן וגומר ולא הבריח אחד מהן פרה אחת או חמור אחדאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש רבה
( אין טקסט בסימן זה בדפוס )
רוקח
שינייך – מה השן אוכלת אף המזבח שורף הקרבנות. כעדר הקצובות – התמידין שהן קצובין – "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים"487. הקצובות גי' אחד בבקר ואחד בערב488.
דבר אחר, כעדר הקצובות – ישראל נמנין לדבר מצוה, כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה489. כעדר הקצובות ס"ת ת"ר, הן ת"ר אלף, וזהו הקצובות – כך מנינם.
כעדר הקצובות גי' אלו הן הנשמות490, שעלו מן הרחצה ר"ל טובלין.
הקצובות שעלו מן ר"ת משה, מנה וקצב את ישראל.
דבר אחר, שעלו מן הרחצה – בנות ישראל עולות מן הטבילה. הקצובות – מונים ז' נקיים וקוצבות בקצב – "וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר"491.
דבר אחר, הנשמות לאחר שסובלין דינן, מרחיצין אותן ומלבישין אותן ובאות לפני השכינה.
דבר אחר, "ונבקע הר הזתים מחציו"492, ודרך אותה בקיעה יעלו המתים ויחיו493, וזהו כעדר הקצובות. שעלו מן הרחצה אותיות מן הר חצה – ר"ל מן ההר שחצה לשנים.
דבר אחר, מן הרחצה אותיות מנהר חצה – במדבר הנהר נחצה לכמה פלגים, לכל דגל וכל שבט494, והיו בנות ישראל טובלות בו. וכן בנהר העתיד לצאת מבית המקדש495 יהיה נחצה496 שנאמר "חצים אל הים הקדמוני [האחרון]"497 (וכו'), ויהיו טובלות בו שנאמר "מקור נפתח... לחטאת ולנידה"498.
דבר אחר, כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה – מן ה' רחצה, ר"ל מן ה' רחיצות – ה' טבילות שכהן גדול טובל ביום הכפורים499.
שכלם מתאימות ושכלה אין בהם – שכלם מתאימות סביב הר סיני לקבל התורה500, והיו נטהרין ורוחצין501 כדי לקבלה בטהרה, וזהו שעלו מן הרחצה ושכלה אין בהם, לא היו בהן בעלי מומין502.
דבר אחר, ביום הכפורים ישראל רוחצין קודם וטובלין503 כמלאכים שכלם מתאימות בתפילה504.
ושכלה אין בהם – אלו השבטים, ושכלה גי' שבטים.
אין בהם אותיות נביא – אין ביזוי ושיכול בנביאים.
ושכלה אין בהם – בישראל, "ואותך לא אעשה כלה"505.
<< · מ"ג שיר השירים · ד · ב · >>