מ"ג קהלת ז ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י הָעֹ֖שֶׁק יְהוֹלֵ֣ל חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־לֵ֖ב מַתָּנָֽה׃

רש"י

"כי העושק יהולל חכם" - כשהכסיל מקנתר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפוט וגו' וערבבוהו ואבדו את לבו וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שם ה) והצל לא הצלת את עמך ונענש בדבר שהשיבו עתה תראה ולא תראה במלחמת ל"א מלכים

"לב מתנה" - לב חכמה שהיא מתנה לאדם שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה

"עושק" - לשון ריב וקנתורין יש פנים אחרים אך מפרידין המקראות זו מזו וכי האמור בראש המקרא מוכיח שמחובר למקרא שלפניו

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

(ז) "כי העושק" - הזכיר כי הטוב לחכם שלא יתעסק בדברי השחוק והזכיר שיש דבר שישיבנו מהולל והוא העושק ויחסר דבר טרם מתנה בעבור היות ויאבד לשון זכר כעניין ושונא מתנות יחיה וכמוהו עד נמצא עולתה בך:

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(ז) "כי העושק" וכו'. אמר, מה שהזהרתיך ללכת אל בית אבל להכניע לבך ולא בבית שמחה וגם לשמוע גערת חכם, הוא כי גם אם "חכם" אתה ויגבה לבך לומר הלא חכמתי תעמוד לי לבל אשגה, גם כי אלך אל בית שמחה ושלא אשמע גערת חכם. אל תאמר כן, "כי "הנה" העושק", אשר יראה האדם בעולם בענין רשע מכתיר את הצדיק ודמעת העשוקים ואין להם מנחם, מביא את החכם להתהולל בהרהורו אחר ההשגחה ומדותיו יתברך, על כן צריך לבקש דרך יכניע לבו מהתגאות בהרהור. וזה הוא כי העושק יהולל חכם עד גדר שויאבד את לב מתנה. והוא, כי לאדם יש שתי לבבות כמו שאמרו ז"ל (ברכות נד א) בכל לבבך בשני יצריך יצר הטוב ויצר הרע. והנה האחד טבעי לאדם הוא היצר הרע, והשני מתנה מאתו יתברך בשנת י"ג לסעדו בעבודת קונו. אמר שכל כך "העושק יהולל חכם" עד גדר שיאבד ממנו את יצרו הטוב הוא "לב "של "מתנה" שניתן לו מאתו יתברך, כי יהיה כבטל מלהעמידו נגד היצר הרע להרחיקו מן ההרהור והחטא:

<< · מ"ג קהלת · ז · ז · >>