מ"ג צפניה ג יד


<< · מ"ג צפניה · ג · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָנִּי בַּת צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב בַּת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רׇנִּי֙ בַּת־צִיּ֔וֹן הָרִ֖יעוּ יִשְׂרָאֵ֑ל שִׂמְחִ֤י וְעׇלְזִי֙ בְּכׇל־לֵ֔ב בַּ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

שַׁבְּחִי כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן וּבוּעוּ יִשְׂרָאֵל חֲדוּ וּבוּעוּ בְּכָל לִבָּא כְּנִשְׁתָּא דִירוּשְׁלֵם:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רני" - אז רני עדת ציון וישראל הריעו תרועת שמחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד-טו) "רני", בת ציון מציין מקום מושב הסנהדרין והשופטים והשרים, וירושלים תציין עיר המלוכה כי משם יצאה ההנהגה, וישראל מציין כלל האומה, ועד עתה בציון היו השופטים הרעים שהם עזרו להחריב את העיר ע"י הטיית המשפט ועשק וחמס, ובירושלים יצא רע מאת המלכים הרעים, והעם בכלל היו נאנחים ונאנקים מפני האומות אויביהם שהיו לוחצים אותם, ושני הפסוקים מקבילים, "רני בת ציון כי הסיר ה' משפטיך", שסרו השופטים ומשפטיהם המעוותים, כמ"ש ואשיבה שופטיך כבראשונה וכו', ציון במשפט תפדה, שבזה תתוקן ציון, "הריעו ישראל כי פנה אויבך", ולא ימצא מיצר ומעיק לישראל, "שמחי ועלזי בת ירושלם כי מלך ישראל ה' בקרבך", שלא יגיע לך רע מצד המלוכה וההנהגה, כי ה' יהיה מלך ישראל וישב בקרבה להנהיג האומה בהשגחתו הנסיית, וממילא "לא תראי רע עוד":

ביאור המילות

"בת ציון. בת ירושלים", עמ"ש ישעיה (מ"א כ"ז):

"שמחי ועלזי". השמחה בלב והעלז הוא המרקד מרוב השמחה:
 

<< · מ"ג צפניה · ג · יד · >>