מ"ג צפניה ג ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶחֱרַ֥בְתִּי חוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הכרתי גוים" - והנה הכרתי את העכו"ם ונשמו מגדליהם
"החרבתי" - עשיתי חוצותם חרבות מבלי איש עובר בהן ונשמו עריהם מבלי איש וחוזר ומפרש מאין יושב ר"ל לפי שאין מי יושב בהן לכן אין איש עובר בהן
מצודת ציון
"נשמו" - מלשון שממון
"פנותם" - הם המגדלים הגבוהים כמו ועל הפנות הגבוהות (לעיל א)
"החרבתי" - מלשון חרבן
"חוצותם" - ענין שוק ורחוב
"נצדו" - ענין שממון כי והשמותי אני את הארץ (ויקרא כו)תרגם אונקלוס ואצדימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נשמו, החרבתי". כבר התבאר (יחזקאל כ"ט ט') ששם חורבה יפול יותר על מקומות שיש שם בנינים, ושממה יפול על הארץ:
"פנותם". היינו גבולי הארץ וזויותיה, וכבר התבאר בכ"מ שחוץ נבדל מן רחוב שהוא אחורי הבתים, וע"ז הוסיף נצדו עריהם, ונצדו לא נמצא לו ריע על השממון רק בלשון ארמי, שממה צדיא, תהו ובהו צדיא וריקניא, ובעברי מורה על צדית הנפש שאורב לקחת הנפש, ויל"פ עריהם נצדו מי שבא לשם מסוכן מאורב לנפשו מבלי איש צודה ואורב ובכ"ז נצדו כל הבא לשם, בסבת מאין יושב ולכן המקומות מסוכנים לכל הבא שם מחיות ומזיקין: