<< · מ"ג עמוס · ג · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הֲיִנְהוֹם אַרְיֵה בְּחוּרְשָׁה וְצֵידָה לֵית לֵיהּ הַיְרִים בַּר אַרְיְוָן קָלֵיהּ מִמַרְבּוּעָתֵיהּ אֱלָהֵין אִם אֲחָד:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הישאג אריה ביער וטרף אין לו" - כשאריה אוחז טרף דרכו לשאוג ואינו שואג אלא א"כ לכד וכן הוא אומר (ישעיהו ה) ישאג ככפירים וינהום ויאחז טרף וכן (שם לא) כאשר יהגה הכפיר והאריה על טרפו "הישאג אריה" - הוא נבוכדנאצר ד"א הנביאים מדמין את רוח הקודש הבא עליהם לשאגת אריה כמו שאמרו למטה אריה שאג מי לא יירא וכאן זה פירוש הדוגמא היבא רוח הקודש בפי הנביאים לדבר דבר מאת הקב"ה לרעה אלא אם כן הפורענות נגזר מלפניו זהו הטרף היתן הקב"ה קולו לדבר קשה בלתי אם לכד אתכם במוקש עון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כפיר" - ארי בחור

"ממעונתו" - ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית לנו (תהלים צ

מצודת דוד

"היתן" - וכי הכפיר ישמיע קול שמחה ממעונתו אם לא שלכד מה כי אז יגיל וישמח ולא כשעדיין לא לכד

"הישאג" - וכי ישאג אריה ביער ולא ימצא טרף כי בשמוע החיות קול שאגתו יעמדו במקומם מפחדו ויבוא בהם לטרוף טרף כרצונו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הישאג", (הקדמה שניה), האריה כששואג ביער בודאי יש לו טרף ולא ישאג בחנם, וזה הוצעה למה שיאמר בפסוק י"ב, שמלך אשור ששואג עליהם יטרף טרף אדם יאכל ואין מציל מידו, וכבר מבואר בספורי הטבע שהאריה כשהוא צעיר לימים שהוא במעמד הכפיר לא יצא לחוץ על טרפו רק ישב בסוכה למו ארב לאכול החיות העוברים עליו, ועז"א "היתן כפיר קולו ממעונתו", עד שהזקין ונקרא אריה שאז יתרחק ממעונתו לטרף טרף, ועז"א "הישאג אריה ביער", והמליצה, שבין מה ששאג עליהם אשור בארצם, ובין מה שלכד מהם במעונתו בעת שיצא אליו הושע בן אלה ויעצרהו בבית כלא שנלכד מאתו כנלכד מן הכפיר כי אז בא אל גבול אשור, בשני אלה אין מידו מציל:

ביאור המילות

"הישאג אריה ביער, היתן כפיר קולו ממעונתו", האריה הוא הגדול והכפיר הוא הקטן וכבר הובא (הושע ה' י"ד) שהכפיר לא יצא חוץ למקומו לטרוף, לז"א במעונתו, והאריה יוצא על טרפו עז"א ביער, ונתינת קול קטן מן השאגה (כנ"ל יואל ד' ט"ז), הכפיר גם קול לא יתן עד שלכד, והאריה כשרואה הטרף ישאג, כמ"ש הכפירים שואגים לטרף, כי בטוח בגבורתו שילכדנו:
 

<< · מ"ג עמוס · ג · ד · >>