פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עזרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן עַמָּה יִשְׂרָאֵל וְכָהֲנוֹהִי וְלֵוָיֵא לִמְהָךְ לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ יְהָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כׇל־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן־עַמָּ֨א יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מני שים טעם" - ממני יוצא הרשות כי כל אשר נדבה רוחו אותו מן ישראל מן הכהנים והלוים ללכת לירושלים ילכו עמך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג)" מני שים טעם", מפני שבפקודה הראשונה שנתן כורש רשות לבני הגולה ללכת לירושלים באר הטעם שהוא כדי לבנות שם את בית ה', וא"כ אחר שנשלם בנין הבית נשלמה הפקודה, ומעתה לא היה רשות להגולים לצאת מארץ שבים בלא רשות מיוחד, לכן נתן רשות מחדש שכל מי מבני ישראל שיתנדב לצאת עמך י"ל רשות ללכת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מני" - ממני הושם גזרת אומר אשר כל המתנדב ומתרצה במלכותי מן עם ישראל וכהניו והלוים ללכת לירושלים ילך עמך ולא יעכבו מי

מצודת ציון

"מנדב" - ענין רצון כי כל המתנדב מתנדב ברצון

<< · מ"ג עזרא · ז · יג · >>