מ"ג עזרא ז יב


<< · מ"ג עזרא · ז · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָ֠א סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי־אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ספר דתא" - ספר תורה "גמיר וכענת" - ספיקא היא בידו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גמיר" - כולה כי כליל תקטר (ויקרא ו)תרגם אונקלוס גמיר תתסק 

מצודת דוד

"ארתחשסתא" - וזהו דברי הכתב אני ארתחשסתא מלך על כל המלכים נותן זה הכתב לעזרא הכהן חכם בדת התורה של אלהי השמים

"גמיר וכענת" - ר"ל להראות לאנשי ממשלתו עד כולם וליושבי כענת שהוא העיר המטרפולין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב) "ארתחשסתא", זה נוסח האגרת, שדרך המלכים לחתום שמם בראש מכתביהם. "גמיר וכענת", כבר פירשתי שבפקודה היו נזכרים כל האומות שבעבר הנהר, והיה כתוב לעזרא כהנא ספר דתא די אלהא שמיא דיניא ואפרסכיא, וכמו שחשבם למעלה [ד' ט' י'] והסוף הוא ושאר עבר נהרא וכענת, כי הפקודה היתה גם להם לחזק ידו כמ"ש בפסוק כ"א, וכדי לקצר לא כתבו רק ההתחלה "לעזרא כהנא", והסוף "וכענת" ובאמצע כתבו מלת "גמיר", שהוא כמו וגו' או וכו', ולמעלה [שם פסוק י"ז] כתב "שלם" שהוא ג"כ כמו וגומר:

 

<< · מ"ג עזרא · ז · יב · >>