מ"ג נחמיה ב ח


<< · מ"ג נחמיה · ב · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלָיו וַיִּתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִגֶּ֡רֶת אֶל־אָסָף֩ שֹׁמֵ֨ר הַפַּרְדֵּ֜ס אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־לִ֣י עֵצִ֡ים לְ֠קָר֠וֹת אֶת־שַׁעֲרֵ֨י הַבִּירָ֤ה אֲשֶׁר־לַבַּ֙יִת֙ וּלְחוֹמַ֣ת הָעִ֔יר וְלַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־אָב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיִּתֶּן־לִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַ֖י הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואגרת אל אסף" - ותשלח כתב אגרת אל אסף

"שומר הפרדס" - ממונה היה על היערים אשר למלך

"לקרות" - משקל חזק לעשות תקרות וקורות לשערי בירות הר הבית שהרי ב"ה בנו בבנינו אבל שערי חומות הר הבית וחומת החצר אשר סביב ב"ה לא בנו עדיין

"ולחומת העיר" - ולעשות קורות לחומת העיר

"ולבית אשר אבא אליו" - ולעשות בית אשר אשב בו לצורכי

"ויתן לי המלך" - את כל אשר שאלתי ממנו

"כיד" - כפי ידו של הקב"ה שהיתה טובה עלי להצליחני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפרדס" - הוא גן מעץ פרי כמו גנות ופרדסים (קהלת ב')

"לקרות" - מלשון תקרה

"הבירה" - כן יקרא בית המקדש כמו שכתוב לא לאדם הבירה (ד ברי הימים א כ"ט) 

מצודת דוד

"ואגרת" - גם יתנו לי אגרת אל אסף השומר את הפרדס וגו' והוא היה הפקיד על עצי היער

"לקרות" - לעשות תקרות על שערי הר הבית המסבב את בית המקדש

"ולחומת העיר" - עצים לצורך בנין החומה

"אשר אבוא אליו" - רצה לומר הנעשה לצרכי לבוא אליו לשבת בו

"ויתן" - צוה לתת לי אגרות

"כיד אלהי" - כמו שהיה יד אלהי טובה עלי לתת לי חן בעיני המלך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח) "שומר הפרדס", והוא היה ממונה על יערות הלבנון שהיו למלך. "לקרות" (מקור מהכבד) לעשות תקרות לשערי הבירה הם שערי הר הבית, שלא היה בנוי עדיין רק הבית לבדו, "ולבית אשר אבוא אליו", כי המלך היה בונה בית בכל מדינה שישב בו הפחה והבית היה של המלך, לכן לא אמר לביתי:

 

<< · מ"ג נחמיה · ב · ח · >>