פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות נחמיה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאָבוֹא אֶל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר וָאֶתְּנָה לָהֶם אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָֽאָב֗וֹא אֶֽל־פַּֽחֲווֹת֙ עֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאֶתְּנָ֣ה לָהֶ֔ם אֵ֖ת אִגְּר֣וֹת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֤ח עִמִּי֙ הַמֶּ֔לֶךְ שָׂ֥רֵי חַ֖יִל וּפָרָשִֽׁים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתנה להם את אגרות המלך" - למען יתיירוני לשלום

"שרי חיל ופרשים" - שלח המלך עמי לכבודי למען אלך לשלום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט) "וישלח", הוא טעם מי העבירו עד הפחות, שעד עתה היו לו שרי חיל ששלח עמו המלך, שמן שאלתו שיתנו לו אגרות אל הפחות שיעברוהו משם והלאה מובן ששאל שעד שם ישמרוהו חיל המלך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח" - כבר שלח עמי מעת הלכי או הפחוות שלחו עמו בדבר המלך והרי הוא כאלו שלח המלך

"שרי חיל ופרשים" - לכבודו ולשמרני בדרך

<< · מ"ג נחמיה · ב · ט · >>