רש"י על נחמיה ב
<< · רש"י על נחמיה · ב · >>
פסוק א
"יין לפניו" - הביאו יין לפני המלך בחצר
"ואשא את היין" - ואנכי נשאתי את כוס היין ונתתיה למלך וכך הוא המנהג שהמביא יין בחצר המלך אינו נושא ונותנו למלך אבל שר המשקים מקבל כוס היין מיד המביא והוא נושא ונותנו למלך
"ולא הייתי רע לפניו" - ואני לא הייתי רגיל להיות רע לפניו ברוע פנים כי אם שמח וטוב לב ועתה הייתי זועף ברוע פניםפסוק ב
"אין זה" - אין המעשה הזה כי אם רוע לב שיש בלבבך עלי להמיתני בסם המות בשתיית כוס זה
"ואירא הרבה מאד" - ונתיראתי מאד על כך שלא יעליל עלי המלך עלילהפסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
"והשגל" - אשתו המלכה כענין שנאמר (דנייאל ח') שגלתיה ולחנתיה שכן נוהג המקרא לכתוב המלכה אצל הפלגש נשיו ופלגשיו כמו מלכות ופלגשים (שיר השירים ו')
"עד מתי יהיה מהלכך" - מתי תרצה שיהא מהלכך ומסעך
"ומתי תשוב" - ומתי דעתך לחזור
"ישלחני" - נתן לי רשות ללכת
"ואתנה לו זמן" - נתתי לו זמן לחזורפסוק ז
"אשר יעבירוני" - ויתיירוני לשלום
"עד אשר אבוא" - לירושלים אשר במדינת יהודהפסוק ח
"שומר הפרדס" - ממונה היה על היערים אשר למלך
"לקרות" - משקל חזק לעשות תקרות וקורות לשערי בירות הר הבית שהרי ב"ה בנו בבנינו אבל שערי חומות הר הבית וחומת החצר אשר סביב ב"ה לא בנו עדיין
"ולחומת העיר" - ולעשות קורות לחומת העיר
"ולבית אשר אבא אליו" - ולעשות בית אשר אשב בו לצורכי
"ויתן לי המלך" - את כל אשר שאלתי ממנו
"כיד" - כפי ידו של הקב"ה שהיתה טובה עלי להצליחני