מ"ג נחום ג יט

מקראות גדולות נחום


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵין־כֵּהָ֣ה לְשִׁבְרֶ֔ךָ נַחְלָ֖ה מַכָּתֶ֑ךָ כֹּ֣ל ׀ שֹׁמְעֵ֣י שִׁמְעֲךָ֗ תָּ֤קְעוּ כַף֙ עָלֶ֔יךָ כִּ֗י עַל־מִ֛י לֹא־עָבְרָ֥ה רָעָתְךָ֖ תָּמִֽיד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לֵית דְכָאֵיב לֵיהּ עַל תַּבְרֵיךְ מִמְרָעָא מְחָתָךְ כָּל דִי שְׁמָעוּ שִׁמְעֲתָךְ טְפָחוּ יְדֵיהוֹן עֲלָךְ חַדִיאוּ אֲרֵי עַל מַן לָא עֲדַת מְחַת בִּישְׁתֵּיךְ תְּדִירָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אין כהה לשברך" - אין מיצר על שברך כי הכל שמחים כהה ל' דבר עמום

"תקעו כף" - לשמוח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אין (רוח) כהה לשברך", ר"ל לא ימצא איש שיכהה רוחו עליו ויצטער על שברך, "(ואין רוח) נחלה למכתך", גם על המכה שאחר השבר אין חולה ומצטער עליך, כי בהפך "כל שומע שמעך" ר"ל שמע של שברך "תקעו כף עליך" לסימן שמחה, "כי על מי לא עברה רעתך תמיד", שהרעות לעמים רבים ולכן שמחו כולם על מפלתך:


ביאור המילות

"כהה". כמו רוח כהה (ישעיה ס"א), או נפש כהה, וכן נפש נחלה, והמכה נוסף על השבר, ר"ל אין חולה עליך:

"תקעו כף". כמו כל העמים תקעו כף. או רצה לומר שהתחברו בתקיעת כף נגדך להלחם אתך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי על מי" - רצה לומר מי הוא אשר לא עברה עליו תמיד רעתך כי לכולם הרעות ולכן הכל ישמחו במפלתך

"תקעו כף עליך" - ר"ל עוד ישמחו ועל מפלתך יכו כפם זה לזה דרך שמחה

"שמעך" - שמע מפלתך

"אין כהה" - אין מי מיצר על שברך להיות זוהר פניו כהה וחשוכה ועם כי מכתך נחלה וכאובה מאד

מצודת ציון

"כהה" - ענין עכירות וחשך כמו כהה הנגע (ויקרא יג)

"נחלה" - מלשון חולי

"תקעו כף" - ענין ההכות כף אל כף לשמחה וכן כל העמים תקעו כף (תהלים מז)

<< · מ"ג נחום · ג · יט