מ"ג נחום ב ט

מקראות גדולות נחום


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת מַיִם מִימֵי הִיא וְהֵמָּה נָסִים עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְנִינְוֵה כְּבֵית כְּנִישַׁת מַיָא מִיוֹמֵי קֳדָם הִיא וְאִינוּן עֲרָקוּ קוּמוּ קוּמוּ וְלֵית דְמַפְנֵי לְמֵיקָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונינוה כברכת מים מימי היא" - מיום שהיא נעשית ישבה בשלוה ואין מניד כבריכת מים מכונסין שאין זזים ממקומם

"והמה" - עתה מרוב דוחקם למדו לנוס ונסים

"עמדו עמודו" - אומרים להם ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונינוה כברכת מים", שע"י נהר חדקל שהציף אותה נעשית כברכה מלאה מים, אמנם הלא "מימי היא", הלא כן דרכה מימי קדם שהנהר מציף אותה בכל פעם, וכבר כתב הרי"א שנינוה היתה תמיד מלאה מים והוצרכו לבנות בתיהם ע"ג עליות וא"כ הלא זה דבר רגיל שם, ובכ"ז "והמה נסים", בא עליהם פחד ע"י הסימן שהיה להם מקוסמיהם מהצפת הנהר ונסו כולם, "עמדו" כבר בארנו את אשר סופר בדה"י הקדמונים כי החיל שכבשו אז את נינוה הבטיחו לבני העיר שלא יעשו להם רעה כי לא באו למלחמה על העיר רק להשפיל גאון הבליעל סרדנאפל וצעקו אליהם שלא יברחו, וז"ש "עמדו עמודו", כן צעקו אליהם שלא יברחו, "ואין מפנה" כי רעדה אחזתם ונסו ואין רודף:


ביאור המילות

"מימי". מימי קדם. או ר"ל מימי היא מיום שהיא נמצאת בהווייתה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עמדו עמודו" - עם כי המלך והשרים יצעקו למה תנוסו עמדו והלחמו מול האויב אבל אין מי פונה להקוראים ולא יאבו להלחם

"ונינוה" - והנה נינוה מימים קדמונים היא היתה מלאה כל טוב כברכת המים המלאה לה

"והמה נסים" - ועתה המה נסים ומניחים כל העושר

מצודת ציון

"כברכת" - הוא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים כמו בתעלת הברכה (מלכים ב יח)

"מימי" - רצה לומר מימים רבים

"נסים" - בורחים

"מפנה" - מלשון הפנה וסבוב

<< · מ"ג נחום · ב · ט · >>