<< · מ"ג נחום · ב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שָׁב יְהוָה אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י שָׁ֤ב יְהֹוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְﬞקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי אָתִיב יְיָ תּוּקְפֵיהּ לְיַעֲקֹב רְבוּתֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי בְזוּנוּן בָּזוֹזִין וְקִרְוֵי תוּשְׁבַּחְתְּהוֹן חַבִּילוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כגאון ישראל" - כמו שהיה כבר "בקקום" - בזזום והריקום לשון בקיקה נופל על גפן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי בקקום בוקקים" - כי המריקים הם הכשדים הריקו את אשור ושחתו זמוריהם ר"ל לקחו עשרם והרגו גבוריהם ולכן תשב במנוחה והשקט כי אין לך לפחוד עוד מאשור

"כי שב וגו'" - כי עתה יניח וישקיט ה' את גאון יעקב להיות כגאון ישראל ר"ל כמו שהיה מאז ומקדם 

מצודת ציון

"שב" - ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)

"גאון" - ענין רוממות וממשלה

"בקקום בוקקים" - ענין ריקות כמו גפן בוקק (הושע י)

"וזמוריהם" - כן יקראו ענפי הגפן כמו ויכרתו משם זמורה (במדבר יג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי שב ה' את גאון יעקב", שגם עשרת השבטים שהיו בגלות תחת ידו נתן להם רשות לשוב לארצם, ויהיה גאונם דומה "כגאון ישראל" שהוא שבט יהודה שלא היו תחת ידו, כי עד עתה "בקקום בוקקים" היו דומים כגפן שהריקו את פירותיו, וגם "זמורותיהם שחתו" ששחתו זמורות הגפן עצמו, ר"ל שמלבד ששללו את ממונם הגלום מארצם עד שלא יוכלו עוד לשאת ענף ולעשות פרי, (וגם אם נאמר שהיה מעשה זו בימי קדם, צ"ל שמלך אשור כבר התחיל להשליח חילו בעשרת השבטים מזמן קדם הגם שלא נזכר בכתוב :

ביאור המילות

"יעקב ישראל". התבאר בכ"מ שכשבאו נרדפים יציין בשם יעקב את עשרת השבטים ובשם ישראל את שבט יהודה שהם נכבדים מהם, כי שם ישראל נכבד משם יעקב:

"בקקום", בא תמיד על הרקת פרי הגפן, גפן בוקק (הושע י'):
 

<< · מ"ג נחום · ב · ג · >>