מ"ג נחום ב ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שָׁב יְהוָה אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י שָׁ֤ב יְהֹוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְﬞקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי בקקום בוקקים" - כי המריקים הם הכשדים הריקו את אשור ושחתו זמוריהם ר"ל לקחו עשרם והרגו גבוריהם ולכן תשב במנוחה והשקט כי אין לך לפחוד עוד מאשור
"כי שב וגו'" - כי עתה יניח וישקיט ה' את גאון יעקב להיות כגאון ישראל ר"ל כמו שהיה מאז ומקדם
מצודת ציון
"שב" - ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"גאון" - ענין רוממות וממשלה
"בקקום בוקקים" - ענין ריקות כמו גפן בוקק (הושע י)
"וזמוריהם" - כן יקראו ענפי הגפן כמו ויכרתו משם זמורה (במדבר יג)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יעקב ישראל". התבאר בכ"מ שכשבאו נרדפים יציין בשם יעקב את עשרת השבטים ובשם ישראל את שבט יהודה שהם נכבדים מהם, כי שם ישראל נכבד משם יעקב:
"בקקום", בא תמיד על הרקת פרי הגפן, גפן בוקק (הושע י'):