מ"ג משלי ל טז


<< · מ"ג משלי · ל · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם
  אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם
    וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועוצר רחם" - תשמיש

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הא' היא "שאול", והיא ההיולי הראשון, ודמהו אל המטה המוחלט להיות מציאותו החסר שבמציאות היסודיות, והוא מבואר שלא ישבע בלבישתו הצורות אחת אחר אחת. וכן "עוצר רחם", והוא ההריון, כי אז יעצור הזרע ברחם ועוצר פי רחם, והוא לא ישבע מצד טבעו, כי תמיד יבקש ההריון. וכן "הארץ לא שבעה מים" לזון הצמחים, כי אם ימטר עליה תצטרך אחר זה למטר, וזה תמיד לא יכלה; או ירצה בזה והוא יותר נכון כי תמיד יתהוו המים בבטנה, לא יסורו מלהתהווה במקורותיה. ואולם הד' היא היותר דומה לזה הענין הנמשל, ולזה הבדילה מהשאר, והיא "האש שלא אמרה הון", כל מה שיתמיד להמצא אצלו מה שאפשר שיבער בו האש. וכן הענין באלו הדעות הנפסדות אשר יקרו מפני הדלות בדעות, כי הם לא יסורו מלהשחית האנשים, כל מה שהתמיד להמצא חסר דעת יתכן שיטעה בהם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועוצר רחם" - מניעת ההריון, וכן (בראשית כ): "כי עצור עצר ה' בעד כל רחם". 

מצודת דוד

והנה שלשת המשפטים ההנה מתמידות:

"שאול" - הוא הקבר, אשר לא תשבע מפגרים מתים אשר ימותו בחורים, או צאצאיהם לעיניהם.

"ועוצר רחם" - כמה נמצא אשר נעצרה רחם האשה ולא תוליד בנים, והמה הולכים ערירים.

"ארץ" - רבות פעמים ירד הגשם בשיעור מיעוט, ואין די בו להשביע צמאת הארץ, ובני אדם כלים ברעב;

"ואש" - רוצה לומר, אחר מות האדם נשפט הוא במיני אש הגיהנם, והיא שורפת והולכת, כי לא תכבה ולא תאמר די.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאול ועוצר רחם", ע"כ נענשו ע"י השאול של ממשלת הרחם, היינו ממשלת נשי המלך אשר הרחיבה כשאול נפשה לבלע ולהשחית, וגם ע"כ חלו בם עונשים אחרים השגחיים, והוא "ארץ לא שבעה מים" מה שהיה עצירת גשמים, "ואש לא אמרה הון" שאכלה אש בכל עריהם:

דרך המושכל

(טז) "שאול", השתי בנות שאומרות הב הב, הן שאול ועוצר רחם, ר"ל ההויה וההפסד המוטבע בחומר, שהשאול הוא ההפסד, וממשלת הרחם הוא ההויה המולידה מרחמה את כל, והן השתי בנות שע"י יתהוה כל הוה, כי אין הויה כי אם בהפסד, והשלש אשר לא תשבענה, היא ארץ לא שבעה מים, ר"ל הג' יסודות עפר מים רוח, שהם מתמזגות ומתהפכות תמיד זל"ז, והנה יסוד הרוח והמים ידוע שהם מעורבים זב"ז, כי המים מורכבים משני יסודות אויריים ויש בהם ע"ט חלקים יסוד אויר חמוצי (זויערשטאף) וי"א חלקים אויר ממית (שטיקשטאף) וגם האויר מורכב מהם רק באופן אחר, שאין בו אויר חמוצי כ"כ כנודע בחימיאה, והם מתהפכים תמיד כידוע. ומודיע שגם יסוד העפר שהוא היסוד השלישי ארץ לא שבעה מים, הוא בולע אל תוכו את יסוד המים עם יסוד הרוח שבו, והם ג"כ מתהפכים זל"ז, והרביעי הוא אש לא אמרה הון, שהוא יסוד האש המהתך את כולם והוא הפועל הגדול בעולם ההויה וההפסד, והם יסודי הבריאה לדעת עלוקה, בצירוף השתי בנות שאומרות הב הב ומהוים ומפסידים את הכל:

ביאור המילות

דרך הפשוט

"עצר רחם". ממשלת הרחם, כמו יורש עצר (שופטים י"ח), וקורא הזונה בשם רחם, כמ"ש ישכחהו רחם (איוב כ"ד):
 

<< · מ"ג משלי · ל · טז · >>