מ"ג משלי לא כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ
  בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נודע בשערים בעלה" - ניכר הוא בין חביריו מפני מלבושיו שהם נאים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נודע בשערים". והנה בעלה הוא נודע בחכמה בשבתו עם חכמי ארץ מצד רב ההישרה שתישרהו לקנין החכמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"נודע" - בעבור מלבושי הפאר שעשתה לבעלה הוא נודע וניכר בין חביריו בעת יושב עמהם בשערים (מקום ישיבת הזקנים והחשובים, כמ"ש (דברים כה): "ועלתה יבמתו השערה".


לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"נודע" - בעל נפש היפה, נודע הוא בשערי גן עדן, ולא יגיפו הדלתות מפניו; אף הוא נודע בשבתו בחברת ישיבה של מעלה, כי יכינו לו מקום שבת בראש.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"נודע", והיא תחזיק יד בעלה שיעסוק בתורה, עד שיהיה איש גדול מצוין בשבתו עם הסנהדרין והזקנים יושבי שער:

דרך המושכל

(כג) "נודע", ובעל האשת חיל הזאת ר"ל שכלה, נודע בין בשערים, ששם ידברו את אויבי הנפש בשער, דהיינו במלחמת השכל עם היצר שזה ע"י חקי החכמה שבם ילמדו ללכת בדרך הטוב ולהשמר מן הרע, ובין בשבתו עם זקני ארץ שהוא בעיון המושכלות ובדרכי הבינה, שהזקנים יבינו משפט בדרכי הבינה:


 

<< · מ"ג משלי · לא · כג · >>