מ"ג משלי לא כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־לָּ֑הּ
  שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרבדים" - מצעות נאות למטה כמו מרבדים רבדתי (לעיל ז)

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שש וארגמן לבושה". רוצה לומר בגדים חמודי' ונקיים במדות המשובחות לא בגדים צואים במדות המגונות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"מרבדים" - מצעות נאות עשתה לעצמה, ולובשת מלבושי שש וארגמן אשר עשתה ממעשה ידיה.

מצודת ציון

"מרבדים" - מצעות המטות, וכן (משלי ז): "מרבדים רבדתי".

"שש" - פשתן משובח.

"וארגמן" - צבוע בצבע אדום ושמו ארגמן, כמו (שמות כה): "ותכלת וארגמן... ושש".


לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"מרבדים" - על כי הרבתה מעשים ישרים ונכוחים, תתעדן בדשן בעולם הגמול.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"והיא" בעצמה מרבדים עשתה לה, שהם תכשיטין יקרים, ושש וארגמן לבושה, כי נתן ה' לה הון ועושר ושלח ברכה במעשה ידיה:

דרך המושכל

(כב)" מרבדים", וגם עשתה לה לעצמה תכשיטים מהשכלות שהשכילה בחייה שיתעצמו בה ויקשטו אותה, ולבושה הרוחני הוא משש וארגמן, שהיא מליצה על החלוקא דרבנן ובגדי הוד והדר לתפארת:


 

<< · מ"ג משלי · לא · כב · >>