פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג
  כִּ֥י כׇל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תירא לביתה" - לבני ביתה.

"משלג" - מצינה.

"לבוש שנים" - בגדי צבעונין.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"לא תירא לביתה משלג" - שדנין בו הרשעים מאש לשלג.

"לבוש שנים" - ברית דם מילה. דבר אחר: מלובשים בכפל, (דברים טו): "נתן תתן... פתח תפתח... הענק תעניק...", כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם; כך הוא נדרש בתנחומא.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא תירא". בגדי שני אמ' זה מצד אח' להורו' על חריצות' לקנות מה שיצטרך מההון ומצד אחר אמ' זה להיות מה שתכין אל השכל מהמוחשות רחוק מלהתעות השכל והנה עשתה לה מרבדים וקשוטים במדות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא תירא", והגם שנתנה מלבושיה אשר ארגה לעניים ואביונים, לא תירא בעבור בני ביתה מעת השלג שלא יהיה להם כסות בקרה, כי כל בני ביתה לבושים שנים:

דרך המושכל

(כא)" לא תירא", מעת השלג, שהוא מליצה על המות, כי חיי האדם הוא החום הטבעי ומרוצת הדם, ועם המות בא השלג והקרירות והקרח וקפאון הדם, והגם שיופסקו חיי הגוף לא תירא על ביתה שהם כחותיה הנפשיים שישארו בלא לבוש, כי כל ביתה לבוש שנים, שאז תתלבש מלבושים שונים מתורה ומצות שעשתה שהם נעשים לבושים רוחנים אל הנפש:

ביאור המילות

"לבש". כ"א לבוש מן הבגד, וי"מ לבוש בשנים.

"ושנים", מענין תולעת שני, והריק"ם פירש בגדים שונים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא תירא" - לא תפחד בעבור אנשי ביתה מקרירות השלג, כי כל אחד מאנשי ביתה מלובש במלבוש צבוע תולעת שני (כי צבע השני, שהוא אדום, טבעו לחמם מאוד).


לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"לא" - אינה מתפחדת מרוע המקרים ומהצרות המתרגשות, כי הזכות והמעשים הטובים שבידה המה לה למגן ומחסה.

<< · מ"ג משלי · לא · כא · >>