מ"ג משלי כ יב

<< · מ"ג משלי · כ · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יְהוָה עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹ֣זֶן שֹׁ֭מַעַת וְעַ֣יִן רֹאָ֑ה
יְ֝הֹוָ֗ה עָשָׂ֥ה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אוזן שומעת ועין רואה וגו'" - כלומר מעשה ידיו הם והוא חפץ באוזן שומעת מוסר ועין הרואה את הנולד

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"אזן שומעת ועין רואה". הש"י עשה גם שניהם כלים להשגת האמת בדעות ובמדות וזה שאלו החושים הם יותר נכבדים שבחושים לקחת מהם ההקדמות הראשונות עם ההשגות במוחשים והם עם זה כלי' אל שיקבץ האדם אליו החכמה שהשיגוה שאר האנשים כי באזן ישמע דבריהם וילמד אותם ובעין יראה דבריהם בספריהם ולזה היו אלו החושים מהגדולים שבכלים אל שישלם לאדם להיות איש אמונים במדות ובדעות והם עם זה כלים לחטא וזה מבואר מענינם:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אוזן שומעת" - ר"ל גוף האוזן וחוש השמע אשר היא שומעת, וכן גוף העין וחוש הראיה אשר היא רואה, הלא ה' ברא גם שניהם, הגופים והחושים. וכל פעל ה' למענהו ולעבודתו.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם", שני החושים האלה שהם הראות והשמע הם היותר עוזרים בהשגה, והאוזן קודם להעין, שתחלה יקבל בקבלה ובשמיעה, ואח"כ יראה בעיניו ויתברר לו שהוא כן, שאם לא ישמע תחלה לא יבין מה שראה, ואחרי השמיעה והראיה יבין לדעת כמ"ש שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו, ועל זה אמר שה' עשה שני החושים האלה, וכן שעשה גם שניהם כי כ"א מוזר לחברו, וצריך האדם להשתמש בשני החושים האלה לכבוד עושם, שישמע דברי התורה והחכמה מפי חכמים, ויראה ויבחין מעשי ה' מצד הבחינה בברואים, כמ"ש כי אראה שמיך וכו':

<< · מ"ג משלי · כ · יב · >>