". הנה אימת המלך המושל באדם והוא השכל האנושי שהוא ראוי שימשול בשאר כחות הנפש וכן סודר מהשם יתברך ביום הבראם ראוי שתהיה כל כך חזקה כאילו ינהם לטרוף ככפיר כי באמת מי שיסו' מעבודתו ידרך אל ההפסד וההשחת ומי שהוא מתחבר עמו ואינו רוצה לשמוע הוא חוטא נפשו ומפסידה ויהי' סופו לאין והנה המתעבר עמו הוא בעל התאוה כי הכח המתעורר ההוא יריב עם הכח המתעורר השכלי ויובילהו זה אל הכליון וההפסד:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נהם" - כן נקרא שאגת האריה.
"אימת" - מלשון אימה ופחד.
"מתעברו" - מלשון עברה וכעס.
"חוטא" - ענין חסרון, כמו (שופטים כ): "קולע באבן אל השערה ולא יחטיא".
מצודת דוד
"
נהם" - כ
נהמת הכפיר כן מאוים פחד המלך על מי אשר יכעס עליו, והמכעיסו מחסר
נפשו, כי יסתכן בעצמו ועובר על "ירא את ה' בני ומלך".
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נהם ככפיר אימת מלך", כבר אמר
(י"ט י"ב) נהם ככפיר זעף מלך, שבעת הזעף אין לקרב אליו כמו אל הכפיר במעונתו בעת רעבונו שאז טורף בודאי, ופה אמר שגם בעת רצון, שיכול להתקרב אליו, צריך ליזהר באימת מלך, גדר האימה הוא דבר המאויים מצד רוממותו ומעלתו הגדולה, וצריך שלא לעבור חקי האימה, שהאימה תזהיר שלא יקל ראשו, ולא ישמש בשרביטו, ושיזהר במוראו, ומי "
שעובר" חקים האלה חייב מיתה "
וחוטא נפשו", והמתקרב אל האימה הזאת בלתי חש לה, כמתקרב אל הכפיר במעונתו:
ביאור המילות
"
מתעברו". מענין עברה וקצף, והתבאר אצלי ששם עברה נגזר משורש עבר שעובר הגבול לקצוף על מי שלא חטא, ובא פה על עובר גבול אימת מלך ועי"כ יתעבר בו:
