פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִֽישׁ־אַ֭ף יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן
  וּבַ֖עַל חֵמָ֣ה רַב־פָּֽשַׁע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש אף יגרה מדון" - כמשמעו מדון מדת הדין

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"איש אף". יסבב לגרות מדון כנגדו ברוב כעס מרוע דבריו ופעולותיו מצד כעסו וזה יהיה סבה להפילו ברעות גדולות וכמו שהכעס הוא סבה להשחית גופו כן הוא סבה להשחי' נפשו כי מרוב כעסו לא תוכל התורה למנעו לעשות מה שיגיעהו אליו כעסו ויביאהו זה לעשות פשעים גדולים:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"איש אף יגרה מדון" - יש הבדל בין אף ובין חמה , שחמה היא החמה הפנימית, ואף הוא החיצוני:

  • מי שהוא איש אף , ואין לו חמה פנימית, ורוצה להרע לחברו, יגרה מדון , היינו יבקש דינים וטענות נגד חברו, שיהיה לו זכות נגדו להרע לו.
  • אבל מי שהוא בעל חמה פנימית, לא יבקש מסוה כלל להצטדק, רק הוא רב פשע, ויעשה רע בלא דין ומשפט כלל.

ביאור המילות

"אף", "חמה" - הבדלם למעלה, ובכמה מקומות.

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש אף יגרה מדון" - בעל האף יגרה תמיד ריב, "ובעל חמה" במעשה הוא "רב פשע", הוא פועל הרבה פשעים.

ועוד: "יגרה מדון" - למעלה, כמו שפירשנו לעיל, כשיש מחלוקת למטה אז מקטרגים בשמים. ו"איש חמה" רב בעבירות.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש אף" - הכעסן, דרכו לחרחר ריב עם הבריות.

"רב פשע" - כי בעת הכעס לא יבחין בתקון מעשיו, וכמו שאמרו רז"ל "הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה נגדו".

מצודת ציון

"יגרה" - ענינו התחלת המריבה.

<< · מ"ג משלי · כט · כב · >>