מ"ג משלי כט כ


<< · מ"ג משלי · כט · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָזִ֗יתָ אִ֭ישׁ אָ֣ץ בִּדְבָרָ֑יו
  תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אץ בדבריו" - ממהר ונבהל להשיב "תקוה לכסיל ממנו" - יש לכסיל תקוה יותר ממנו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חזית איש". כשראית איש מהי' בדבריו לעשות בזולת התיישבות ולקיחת עצה הנה יש תקוה יותר ממנו למי שיש לו הסכלות שהוא העדר כי הוא משער כדבר סכלותו ומפני זה יבקש עצה בדבריו ואולם האץ בדבריו הוא חכם בעיניו ולא ישאל עצה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אץ" - ענין מהירות, כמו (יהושע י): "ולא אץ לבוא". 

מצודת דוד

"חזית" - אם ראית איש הממהר בענייניו, דע אשר יש להכסיל תקוה להצליח בענייניו יותר ממנו אם יעשה בישוב הדעת.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו" הכסיל יודע חקי החכמה רק התאוה תוליכהו שולל לסור מחקי החכמה, ובכ"ז י"ל תקוה אם תסור תאותו אז ישוב ויראה אשר עוות, כי דבריו הם בעצם מסודרים ויודע האמת, אבל "מי שהוא אץ בדבריו" ומחליט לדבר תועה על ה' והשגחתו ולבזות את החכמה, הוא א"ל שום תקוה:

 

<< · מ"ג משלי · כט · כ · >>