פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֵ֣ין חָ֭זוֹן יִפָּ֣רַֽע עָ֑ם
  וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹרָ֣ה אַשְׁרֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באין חזון יפרע עם" - כשגורמין ישראל שהנבואה מסתלקת מהם ע"י שהם מלעיבים בנביאים יפרצו בם פרצות ויוצאין לתרבות רעה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באין". נבואה יפרע עם ויבוטל ממנו קנין המוסר ור"ל בנבואת התורה כי היא הגיעה בנבואה וזו מישרת להקנאת המוסר וההנהגה הישרה הן בקבוץ הבית הן בקבוץ המדינה ואין דרך בזולתה להקנאת המוסר בקבוצים המדיניים כי האנשים להתחלף מזגיהם יתחלפו תכונותיהם מאד ויתבלבל מפני זה ענין קבוצם לולא התורה שתנהיגם יחד בהנהגה אחת ונימוס אחד ומי שישמור תורה אשרהו כי בה יקנה המוסר באופן שלם והיא ג"כ דרך אל הגעת החכמה והבינ' במה שיתיסר מהתחלותיהם ואפשר שירצה בזה כי בהעדר ראיית מה שיתכן שיקרה מדבר דבר בדרך שיודע אם ראוי להשתדל בהגעתו ואם ראוי איך יתכן שיגיעו אליו ויפרע עם ויבוטל מהם מה שכוונו להגיע אליו או יפרעו מוסר בהשתדלם בהגעות מה שאין ראוי שישתדלו בהגעתו אמנם שומר תורה אשרהו כי התורה תמנעהו מהשתדלו במה שאינו ראוי ושמירתו התורה תישרהו למצוא חפציו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באין חזון יפרע עם", כשסיים חותם הנביאים את נבואתו, אמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכו' זכרו תורת משה עבדי, כי כל עוד שהיתה הנבואה בישראל היו הנביאים באים במלאכות ה' להישיר את העם, אולם בעת שנסתם חזון, צריכים הם לזכור את התורה, וז"ש כי "באין חזון יפרע עם" ואז "ושומר תורה אשרהו" ישיג האושר ע"י שמירת התורה, שתעמוד במקום החזון והנבואה:


ביאור המילות

"יפרע". כמו כי פרעה אהרן, בפרוע פרעות בישראל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באין חזון" - באין נבואה, יבוטל העם מקנין המוסר; אבל השומר עסק התורה אשרי לו, כי המאור שבה מחזירו למוטב.

מצודת ציון

"יפרע" - ענין השבתה ובטול, כמו (משלי א): "ותפרעו כל עצתי".

<< · מ"ג משלי · כט · יח · >>