פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ וִינִיחֶ֑ךָ
  וְיִתֵּ֖ן מַעֲדַנִּ֣ים לְנַפְשֶֽׁךָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יסר בנך". בעודו קטן בדרך שתקנהו מוסר ויתן לך הנחה וקורת רוח מפני טוב מוסרו ויתן לנפשך מעדנים מרוב שמחתך בו עם שזה יישירהו לקנין החכמה ובה יתן לנפשך מעדנים במה שתשמע מפיו מדבריו חכמה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יסר בנך ויניחך", האב שאינו מיסר את בנו לבסוף ישנא את אביו ולא יהיה לו מנוחה ממנו, וקשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם וכו', וכ"ש שלא יכלכלהו לעת זקנתו, אבל ע"י "שייסר אותו" לא לבד "שינחהו" כי גם "יתן מעדנים לנפשך", שעי"כ ילך בחקי החכמה ואח"כ יוסיף אהבה וכבוד להוריו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויניחך" - יתן לך מנוחה ולא תרגז בעבורו, ועוד יתן מעדנים לנפשך ר"ל תשמח עוד במעשיו.

מצודת ציון

"מעדנים" - דברים חמודים, כמו (בראשית מט): "מעדני מלך".

<< · מ"ג משלי · כט · יז · >>