מ"ג משלי כח כב

<< · מ"ג משלי · כח · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִ֥בְﬞהָֽל לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן
  וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"נבהל להון" - ממהר להרבות הון, וגוזל תרומותיו ומעשרותיו. "כי חסר יבואנו" - חסרון יבא לו, שהמארה משתלחת במעשה ידיו.

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"נבהל להון". הנה האיש הכילי נוהג בכילות לחשבו שיקנה בזה הון ביותר מעט מהזמן ולא הרגיש כי זאת התכונה הפחותה היא סבה שיבואהו חסר כי אין לאיש כזה אוהבי' ולזה יתכן שיקרו לו נזקים והפסדים:  

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"נבהל" - הבהול להרבות הון, בוודאי הוא רע עין, כי ירע עינו לתת צדקה מהונו, ולא יתן לב לדעת שבעבור מניעת הצדקה יבוא חסרון בעשרו.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"נבהל להון איש רע עין, הרע עין" שאין רוצה להשפיע לאחרים, רק הוא "נבהל להון", ועי"כ "חסר יבואנו" שיקומו הרשעים וישללו ממונו, כי גם איש אמונים לא יעמוד בפני דוחק הלחם כ"ש ההמון, וכמ"ש כן למעלה (כ"ב ו' ז') עבד לוה וכו' זורע עולה וכו' טוב עין הוא יבורך וכו'. ויל"פ שהחסר יביא עליו, ר"ל מה שחסר על ידו לעניי עם ע"י רעת עינו שאצר שערים לקבץ הון, ועי"כ חסר לחם עניים, זה יבוא עליו וישללו הונו, גם יל"פ על צד המליצה במ"ש מלח ממון חסר, רק ע"י חסר יבואנו הון לא ע"י קימוץ:

 

<< · מ"ג משלי · כח · כב · >>