פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב
  וְעַל־פַּת־לֶ֗֝חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יפשע גבר" - המטה משפט.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הכר פנים במשפט". הוא דבר לא טוב כי כשיכבד השופט האחד מבעלי הדין יהיה זה סבה שיסתתמו טענות בעלי דינו לחשבו שדעת הדיין קרובה אצל שכנגדו ובסב' מעט שחד שיקח השופט יפשע ויטה הדין כי לאהבתו האיש אשר לקח ממנו שחד לא יוכל לראות לו חובה ויעלים ממנו אמתת הדין:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הכר פנים לא טוב", הגם שאתה מכיר אדם אחד שהוא איש נאמן, לא תוכל לסמוך תמיד על הכרת פנים, כי לפעמים בעת הדוחק שחסר לו לחם, גם "גבר" המתגבר על יצרו לפעמים "יפשע בעבור פת לחם" ומתוך העוני, ואחרי ההקדמה הזאת אומר מוסר אל רעי העין:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכר" - לא טוב לדיין להכיר פני האחד ולכבדו, כי בזה יסתתמו טענות בעל דינו, בחשבו שדעת הדיין קרובה אליו ויאמין לו ויזכהו בדין.

"ועל פת לחם" - רוצה לומר: היתכן שבעבור מתנה מועטת שחושב הדיין לקבל ממי שמכיר לו פנים, שיפשע בנפשו להוציא המשפט מעוקל?!

מצודת ציון

"גבר" - איש.

<< · מ"ג משלי · כח · כא · >>