פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת
  וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש אמונות" - הנותן מעשרותיו באמונה שאין עד בדבר אלא הקב"ה רואה ומרבה לו ברכה

"ואץ להעשיר" - דוחק השעה להתעשר בשל עניים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"איש אמונות". איש שמתעסק באמונה במדיניות ובדעות הוא רב ברכות מצד יושרו יצליח כחפצו ומצד דבקו בש"י ומי שאינו מתעסק באמונה לא במדות ולא בדעות אך הוא מתעסק בעול בעסק הממון כדי שיתעשר במהירות ולא יזדקק בדעותיו כדי שיעבור בכל הדרושים במעט זמן הנה הוא לא ינקה מרע וזה מבואר מאד:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(יט-כ) "עובד אדמתו ישבע לחם איש אמונות רב ברכות", תפש במשל דרך החריצות ודרך העצלות, ובכל אחד יש תמימות ועקשות, למשל בדרך החריצות יש תמימות אם "עובד אדמתו" ונהנה מיגיע כפו, וזה "ישבע לחם", וזה הטוב בדרך החריצות, בהפך "המרדף ריקים" ואינו עושה מאומה "ישבע ריש", וזה הדרך הרע בדרך העצלות, אמנם יש הטוב בדרך העצלות שלא יהיה חרוץ יותר מדאי ויהיה אץ להעשיר ע"י גזל ורצח, שחריצות הזה רע ודרך עקש ובזה טובה העצלות, שאחר שעבד אדמתו אז יתפוש דרך העצלות, ויהיה "איש אמונות" ויאמין בה' שישלח ברכה בזרע אשר זרע ותבואת הכרם, ואז הוא "רב ברכות", כי ישלח ה' לו את ברכתו משא"כ "האץ להעשיר לא ינקה" מעונש, וזה העקשות שבדרך החריצות, ויש שני דרכים דרך אחד תחלתו קוצים וסופו מישור, וזה עובד אדמתו שתחלה יגע ועמל וסופו מישור שישקוט ויאמין, ואחר ישבע לחם מברכת ה' ומפרי כפיו, ויש שתחלתו מישור וסופו קוצים, המרדף ריקים, ואחריו הוא אץ להעשיר ע"י רצח, ועי"ז לא ינקה וסופו ישבע ריש:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש אמונות" - המתעסק באמונה, ולא ירמה את הבריות, מעותד הוא לרב ברכות; אבל הממהר להעשיר את עצמו, לא יחדל מלרמות, לא יהיה נקי מהגמול הראוי.

מצודת ציון

"ואץ" - ענין מהירות, כמו (יהושע י): "ולא אץ לבא".

<< · מ"ג משלי · כח · כ · >>