מ"ג משלי כח יא


<< · מ"ג משלי · כח · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר
  וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש עשיר ודל מבין" - כנגד רב ותלמיד הוא מדבר שהתלמיד חוקר ועל ידו הרב מתחכם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכם בעיניו". האיש העשיר הוא חכם בעיניו מפני ראותו הצלחת דרכיו ודל מבין יחקרנו מצד חכמתו ויסבב שיוציא העשיר בפיו מה שיתבאר מומו וחסרון מדתו כמו הענין בחקירת העדים שהוא לעמוד על מה שבדבריהם מהמומים ואז יתבאר לעשיר כי לא יוכל להשמר מענות על הדל המבין מה שהתבאר בו מום שכלו ובזה ג"כ הערה להיישיר היודעים ללמד חכמתם לזולתם וזה האיש העשיר בדעות יקרה לו למהירות שכלו לעמוד על הדברים בקלות וזה יהיה סבה שלא יעמיק להפליג בהם להתיר כל הספקות הנופלות בהם וכשיבא לפניו תמיד[1] קל ההבנה יחקרנו ויספק לו ספקות ישתדל הרב בהתירם וזה יהיה סבה להשלמת הידיעה בזה הדרוש ללמד שיהיה חכם בעיניו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חכם" - העשיר מחזיק עצמו לחכם, אבל לא כן הוא, כי אף הדל, אם הוא מבין, יחקור בדברי החכמה יותר ממנו, כי אין העושר סיבה אל החכמה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא-יב) " חכם בעיניו איש עשיר, בעלץ צדיקים רבה תפארת", כבר התבאר כי החכם בעיניו הוא גרוע מן הכסיל, שהכסיל נלוז מדרכי החכמה מפני תאותו אבל הוא בעצמו יודע שדרכיו נלוזים מן החכמה, אבל החכם בעיניו חושב כי דרכיו הרעים הם דרכי החכמה ויצחק על חקי החכמה ועניניה, וזה יהיה בפנים רבים, ואחד מהם יהיה ע"י רוב העושר, שבראותו כי דרכיו מצליחים ואין ה' מענישו על מעשיו הרעים, חושב כי מעשיו רצויים ושהם בדרכי החכמה, אולם "הדל" אם הוא "מבין" שע"י הבינה יוכל להסביר הענינים ולברר תעלומות, הוא "יחקרנו" ויבין לו שאין הענין כן, שאע"פ שהוא מצליח אין זה הצלחה אמתית, כי העושר ותענוגי העוה"ז הם רק הצלחות לגוף הבהמי, שאינו האדם האמתי רק האדם המתחפש ומתלבש בצורת בהמה, ודומה כיתר הבע"ח שמוצאים כל צרכיהם בריוח ולית דעתיר מחזירי, והצלחה זו אינה תפארת אל האדם האמתי, אולם "בעלץ צדיקים", פעל עלץ בא תמיד על שמחת הנפש בענינים הרוחנים, הצדיקים יעלצו לפני אלהים בשמחה רוחנית ע"י צדקתם, ובזה "רבה תפארת", כי תפארת להם מן האדם שאושרם הוא אושר אנושי, אבל "בקום רשעים יחופש אדם", ר"ל האדם העצמי מתחפש ומשתנה בלבושיו, כי ההצלחה שלהם הוא לגוף הבהמי שהאדם מתחפש ומתלבש לבוש בהמי, כי הם יוצאים מגדר האדם והם בהמה בצורת אדם:

 

<< · מ"ג משלי · כח · יא · >>


  1. ^ צ"ל "תלמיד קל ההבנה" . כך הגי' בחשק שלמה דוראן, ילקוט פירושים משלי - אדלר. הגם שבדפוס ויניציה רפ"ה הגי' תמיד. מ"מ נראה שזו ט"ס - ויקיעורך