מ"ג משלי כז ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ
נׇ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יהללך" - ר"ל: אף בדבר שכבר עשית, יהללך זר וגו'.
"נכרי וגו'" - הוא כפל הדבר במ"ש.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זר, נכרי". הבדלם למעלה (ה' י'):תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (נדרים סב.): "אמר רבא: שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה, דכתיב (מלכים א יח) ועבדך ירא את ה' מנעוריו. אלא קשיא דר' טרפון? - דעשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים.
- רבא רמי: כתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו וכתיב יהללך זר ולא פיך! - הא באתרא דידעי ליה, הא באתרא דלא ידעי ליה.
- אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר 'צורבא מרבנן אנא, שרו לי תיגראי ברישא'..."
- (סנהדרין מב.): "תנו רבנן:
- אומר בדיני ממונות נזדקן הדין, ואין אומר בדיני נפשות נזדקן הדין.
- מאי נזדקן הדין? אילימא קש דינא - איפכא מיבעיא ליה!
- אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא: איפוך.
- רב אשי אמר: לעולם לא תיפוך, ומאי נזדקן הדין? חכם דינא.
- מיתיבי: "גדול שבדיינין אומר 'נזדקן הדין'".
- אי אמרת בשלמא 'חכם דינא', היינו דאמר גדול, אלא אי אמרת 'קש דינא', לא סגיא דלא אמר גדול, כסופי הוא דקא מיכסיף נפשיה!
- אין, אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים.
- איכא דאמרי: אי אמרת בשלמא 'קש דינא', היינו דאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים, אלא אי אמרת 'חכם דינא', גדול אשבוחי משבח נפשיה? והכתיב יהללך זר ולא פיך!
- שאני מילתא דבי דינא, דאגדול רמיא, כדתנן "גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן, גדול שבדיינין אומר 'איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב'"."
- אי אמרת בשלמא 'חכם דינא', היינו דאמר גדול, אלא אי אמרת 'קש דינא', לא סגיא דלא אמר גדול, כסופי הוא דקא מיכסיף נפשיה!