מ"ג משלי כו כה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יְחַנֵּ֣ן ק֭וֹלוֹ אַל־תַּאֲמֶן־בּ֑וֹ
כִּ֤י שֶׁ֖בַע תּוֹעֵב֣וֹת בְּלִבּֽוֹ׃

"כי יחנן קולו". כי יאמר דברי חן אל תאמן בו אחר שידעת שהוא שונא כי בלבו תועבות רבות ואע"פ שבפיו יאמר דברי חנופה וחלקות:

"שבע" - ר"ל הרבה, וכן (משלי כד): "שבע יפול צדיק".

"כי יחנן" - אם ישא קולו בתחנונים - אל תאמן בו, כי שבע תועבות בלבו.

"כי יחנן קולו אל תאמן בו", לכן לא תאמין במה שבקולו נדמה שמחנן, כי "בלבו תועבות רבות", ובנמשל לא תאמין אם הוא מרבה בתפלה כי לבו מלא תועבה: