מ"ג משלי כו א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּשֶּׁ֤לֶג ׀ בַּקַּ֗יִץ וְכַמָּטָ֥ר בַּקָּצִ֑יר
  כֵּ֤ן לֹֽא־נָאוֶ֖ה לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כשלג בקיץ" - בשעה ששוטחין התאנים בחמה ליבשן ולעשות קציעות כדאמר הלחם והקיץ לאכול הנערים (שמואל ב טו)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כשלג". הנה כירידת השלג בקיץ שהוא מור' שלא יתכן לפי המנהג הטבעי וכמטר בקציר שהוא מזיק ובלתי נאות כן לא יאות לכסיל כבוד כי אין מחקו לפי הנהוג לתת לו כבוד ונתינת הכבוד לו הוא דבר מזי' להמון העם יבא לחשוב שאין יתרון לחכם על הכסיל:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בקיץ" - הוא עת שטיחת התאנים ליבש, כמו (בראשית ח): "וקיץ וחורף".

"נאוה" - נאה, כמו (תהלים לג): "נאוה תהלה". 

מצודת דוד

"כשלג" - כמו אם יורד השלג בעת שטיחת התאנים ומטר בעת הקציר, שהמה דברים שאינם נאין כי מפסידים התאנים והתבואה, כן לא נאה לכבד את הכסיל, שאז יחשוב שאין יתרון לחכמה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כשלג בקיץ וכמטר בקציר", השלג והמטר שניהם יועילו אל הזרע והתבואה. השלג יוליד את האדמה, והמטר יצמיחה כמ"ש (ישעיה סי' נ"ה) ובכ"ז לא טובים המה בקיץ ובקציר שאין שם זרע, והמטר יזיק בקציר שהוא קודם הקיץ, שמרקיב התבואה הנגמרת, והשלג יזיק בקיץ שאז צריך חום השמש ליבש התאנים שמיבשים אותם בקיץ, ואם יקדים השלג בקיץ, שזמנו אחר המטר שהוא אחר הקיץ, והמטר בקציר שזמנו אחר הקיץ, יען שבא שלא בזמנו יפסיד וישחית, "כן לא נאוה לכסיל כבוד", שהגם שאם יתנו כבוד אל החכם, שהוא חרש וזרע על חלקת נפשו זרע החכמה יועיל כמטר וכשלג להוציא הזרועים האלהיים ולהצמיחם, שע"י הכבוד יעוררו כחותיו הנפשיים להוציא את כל מה שבכח אל הפועל, לא כן הנותן כבוד לכסיל שלא זרע מאומה, ישחית ויקלקל, כי יוסיף להחזיק בכסילתו והוא שלא במקומו, וישחית, ועי' לקמן (פסוק ח'):

ביאור המילות

"קיץ, קציר". ע"ל (ו' ח'):