פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ
  וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יפריש" - ל' עקיצה פויינ"ט בלע"ז במלמד הבקר תרגום בפרש תורי ובגמרא דנקיט פרשא אגוילו"ן בלע"ז ויש פותרין מפרישו מן החיים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אחריתו". כי אחריתו הוא לרע לאשר ימשך אל ההנאה הזאת כי כבר ישוך האדם כנשיכ' הנחש וכצפעוני יעקוץ וזה מבואר מהרעות הנפלאות הנמשכות מהשכרות מצד חסרון הדעות הנמשך ממנו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפרש", הצפע הוא מין נחש שגם הפרש והצואה שבו ארסית ומזקת, ואמר שתחלה יטיל בו ארס כנחש, ואח"כ יפריש ר"ל יעשה הפרש שלו כפרש צפעוני, שיתהפך פרשו לארס בוער:


ביאור המילות

"יפריש". פעל משם פרש, שמורה על הצואה, כמו וקרבו ופרשו, מין נחש שהפרש שלו ארסי וע"כ נקרא צפע, מלשון צפיעי הבקר, וכן ביציו מזיקים, כמ"ש ביצי צפעוני בקעו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחריתו" - ר"ל אם בעת השתיה יערב לחיך, הלא אחריתו מרה, והרי הוא כנחש הנושך בעקב איש ולא ירגיש, ואחריתו ישגא מאוד כי יבעבע ונופח עד הקדקד.

"יפריש" - המפריש חיי האדם ממנו ע"י ארסו; וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"וכצפעוני" - הוא מין נחש.

<< · מ"ג משלי · כג · לב · >>