מ"ג משלי כג כט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למי אוי למי אבוי למי מדונים [מדינים] למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים [מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי
לְמִ֤י מדונים מִדְיָנִ֨ים ׀ לְמִ֥י שִׂ֗יחַ
לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם
לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃
רש"י
"למי מדינים למי שיח" - למי שיש לו מדינים עם הבריות ושיחה יתירה לו אוי ואבוי כי ברב דברים רב פשע
"למי חכלילות עינים" - מרוב יין מאדימים עיניו וגנאי הוארלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"למי אוי" - למי מיוחד צעקת אוי ואבוי, והם צעקת יללה.
"מדינים" - דין ומריבה עם אנשים.
"שיח" - ר"ל רבוי דברים בלא השכל ובלא סדר.
"פצעים חנם" - דרך השיכור להתקוטט ולפצוע בחבירו, וכאשר יחזור חבירו ויפצע בו נראה כאלו פצעו על חנם, כי זה שפצע תחלה לא מדעת עשה, כי היה מבולבל ביינו.
"חכלילות עינים" - אדמימות עינים מרוב שתיית היין, והוא דבר גנאי.
מצודת ציון
"שיח" - ענין דבור, כמו (תהלים קד): "יערב עליו שיחי".
"פצעים" - מכות המוציאות דם, כמו (שמות כא): "פצע תחת פצע".
"חכלילות" - אדמימות, כמו (בראשית מט): "חכלילי עינים מיין".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אבוי". שרשו אבה, התאוה והחפץ.
"שיח" הוא הדבור הנפלט בלא שכל (איוב ז'):