מ"ג משלי יז יד


<< · מ"ג משלי · יז · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן
  וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פוטר מים ראשית מדון" - המתחיל במריבה הוא כפותח חור בגדרי אגפי אמת המים, והמים יוצאין בו, והחור הולך ומרחיב. כן המדון, הולך וגדל תמיד. "ולפני התגלע" - קודם שתתגלע חרפתך, נטוש את הריב.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פוטר מים". הנה ראשית המדון הוא במדרגת פותח מקום יצאו ממנו המים כי הם תמיד ירחיבו הפתח ההוא מצד שטף עובר בו ובהיות הענין כן הנה ראוי לעזוב הדבר אשר הוא סבת המדון קודם שיתערב הריב והמחלוקת כי אחר זה יתחזק תמיד הריב ולא יהיה שליט האדם להשקיטו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פוטר" - ענין פתיחה, כמו (שמות יג): "פטר רחם".

"התגלע" - כמו התגלה בה"א, וכן (משלי יח): "בכל תושיה יתגלע".

"נטוש" - עזוב. 

מצודת דוד

"פוטר מים וגו'" - תחלת המריבה היא כפותח חור בגדר אמת המים והמים יוצאין דרך בו, והחור הולך ומתרחב; כי כן דרך המדון, שהולך וגדל.

"ולפני" - עד לא נתגלה המדון לבני אדם, נטוש את הריב, כי אחר שתתגלה ימצאו מחרחרים, ולא במהרה תשקט.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד-טו) "פוטר מים" וכו', "מצדיק רשע" וכו', המדון שהוא שיחפשו איזה עילה לדון ולהשפט, דומה כמי שפוטר מים ופותחם, שקודם שפטר את הצינור יכול לעכב שטף המים, אבל אח"כ א"א לעכבם, וכן ראשית מדון דומה כרוצה לפטר ולפתוח המים הסתומים, והעצה הוא "שלפני התגלע יטוש" השופט את "הריב", לעשות פשר ביניהם ולהשוותם, וכמ"ש חז"ל קודם שתשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה יכול אתה לומר להם צאו ובצעו ואח"כ א"א יכול לומר להם צאו ובצעו, וראשית מדון הוא בטרם התחיל הדין שהוא הפסק על טענות הבע"ד והיינו משתשמע דבריהם וא"א יודע היכן הדין נוטה, וכן הריב נטוש "לפני התגלע", דהיינו בעוד שלא התחיל הריב והטענות כלל, אבל אם שמעת הטענות וידעת הפסק דין מי הצדיק בדינו ומי הרשע ואתה רוצה לעשות פשרה, שאז "אתה מצדיק רשע וגם מרשיע צדיק" ע"י הפשר, שיקח הרשע הקצת שאין מגיע לו, והצדיק יפסיד קצת מן המגיע לו, "גם שניהם תועבת ה'":

ביאור המילות

"מדון, ריב", ריב כולל המריבה מכל מין שיהיה, ואם יש בו דו"ד נקרא מדון, וטרם שיבא לידי דין קראו ריב דהיינו לפני התגלע, והתגלע בע' בא על גילוי של דבר מכוער, בכל תושיה יתגלע (י"ט א') וכל אויל יתגלע (כ' ג'):
 

<< · מ"ג משלי · יז · יד · >>