פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־נָאוָ֣ה לְנָבָ֣ל שְׂפַת־יֶ֑תֶר
  אַ֗֝ף כִּֽי־לְנָדִ֥יב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שפת יתר" - דברי גאוה

"אף כי לנדיב" - וכ"ש שלא נאה שפת שקר לנדיב

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא נאוה". הנה לא יאות לנבל לדבר דברי מעלה ויתרון כי הדברים ההם יאבדו בזה האופן וכ"ש שאין ראוי לנדיב דבר שקר והבל:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא נאוה לנבל שפת יתר", הנבל הוא הפך מן הנדיב, והגם שהנבל הוא הקצה המתנגד אל הנדיבות, ואין דרכו להבטיח מתן וחסד, בכ"ז אם מבטיח איזה דבר לא לבד שלא נאוה שידבר שקר וצריך לשמור הבטחתו, כי גם צריך ליזהר לעשות כל מה שהבטיח בלא חסרון, ואם דבר שפת יתר, היינו יותר ממה שנותן, גנאי לו, כי הגם שהנבל אינו מתנדב, בכ"ז לא יעבור הבטחתו "אף כי לנדיב שפת שקר", שהגנאי משלשה צדדים, אם מצד האיש שהוא נדיב, אם מצד ההבטחה שלא לבד שלא שמר כפי ההבטחה, לא שמר ההבטחה כלל ודבר שקר:


ביאור המילות

"נבל, נדיב". הם שני הקצוות, ויש אמצעיים ביניהם כילי ושוע. כמ"ש (ישעיה ל"ב ה'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא נאוה" - לא נאה בעיני הנבל דברי מעלה ויתרון, ולא יחפוץ בהם. וכל שכן שלא נאה שפת שקר בעיני מי שנדבה לבו בחכמה, כי יותר ימאס החכם בשקר משימאס הנבל בדברי מעלה.

מצודת ציון

"נאוה" - מלשון נאה, וכן (תהלים קמז): "נאוה תהלה".

"לנבל" - אדם פחות ונבזה.

<< · מ"ג משלי · יז · ז · >>