פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע
  וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחסה במותו צדיק" - כשימות הוא בטוח שיבא לגן עדן

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברעתו ידחה רשע". הנה הרשע ידחה ברעתו כשתבא לו מהאמין בש"י כי ירעב והתקצף באלהיו ופנה למעלה ואולם הצדיק לא ידחה מאמונתו אפי' בסבת המות אבל במותו יחסה בש"י:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברעתו ידחה רשע", הרשע גם כשהוא במעלה רמה ידחה ממקומו לבאר שחת, והדיחוי הזה יהיה ברעתו, שרעתו עצמה תדיחנו ממקומו, "והצדיק" לא לבד שלא ידחה בעודו חי. כי גם "במותו הוא חוסה" בה' ובצל כנפיו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברעתו" - בעת בוא רעה על הרשע הוא נדחה מה' ולא יוסיף לבטוח עוד בו; אבל מי שיחסה בה' אף בהיותו קרוב למיתה יחשב לצדיק. או: בעבור הרעה שעשה, נדחה הוא לעשות עוד רעה אחרת, כי עבירה גוררת עבירה; אבל הצדיק, כאשר היצר הרע יסיתו לעבור עבירה, יחסה עצמו למאן הסתתו בהזכיר לו יום המיתה, וכאשר אמרו רז"ל.

<< · מ"ג משלי · יד · לב · >>