". הנה הרשע ידחה ברעתו כשתבא לו מהאמין בש"י כי ירעב והתקצף באלהיו ופנה למעלה ואולם הצדיק לא ידחה מאמונתו אפי' בסבת המות אבל במותו יחסה בש"י:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
ברעתו" -
בעת בוא
רעה על ה
רשע הוא
נדחה מה' ולא יוסיף לבטוח עוד בו; אבל מי ש
יחסה בה' אף בהיותו קרוב ל
מיתה יחשב ל
צדיק. או:
בעבור ה
רעה שעשה,
נדחה הוא לעשות עוד רעה אחרת, כי עבירה גוררת עבירה; אבל ה
צדיק, כאשר היצר הרע יסיתו לעבור עבירה,
יחסה עצמו למאן הסתתו בהזכיר לו יום ה
מיתה, וכאשר אמרו רז"ל.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ברעתו ידחה רשע", הרשע גם כשהוא במעלה רמה ידחה ממקומו לבאר שחת, והדיחוי הזה יהיה ברעתו, שרעתו עצמה תדיחנו ממקומו, "
והצדיק" לא לבד שלא ידחה בעודו חי. כי גם "
במותו הוא חוסה" בה' ובצל כנפיו: