פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רׇב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים
  וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב אוכל ניר ראשים" - ראיתי במסורת הגדולה רב אוכל שלשים ושלשה רב קמצין וזהו חטף קמץ ומחובר עם אוכל במקף ואוכל ראיתי שם נקוד פתח (ר"ל סגול שהוא פתח קטן) וטעמו לעילא כמו את כל אוכל השנים הטובות (בראשית מא) ולפי נקודתו זה פתרונו הרבה תבואה באה לעולם על ידי ניר אנשים דלים כלומר הרבה תורה יוצאה על ידי תלמידים שרבותיהם למדין מהם מתוך פלפולם שמפלפלים בהלכה

"ויש נספה" - ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט ורבותינו פירשו במסכת חגייגה ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רב אוכל". הנה רב אוכל ימצא בעבור חרישת העניים כי הם יתעמלו בחרישה ולזה יהיה האוכל לבעלי השדות אשר לא עמלו בו וכמו כן יש מן האנשים שיהיה נספה ברע בזולת משפט כי הוא לא עשה הדבר אשר בעבורו הוא נספה וזה יקרה הרבה או יהיו הרצון בזה כשימצא רב אוכל הנה הוא ניר העניים וחרישתם כי מפני הרבוי ימצא להם בשפע בלקיטתם בשבלים ומה שידמה לזה ולזה יגיע להם טוב במשפט אך בחסד ובזה ימצא איש נספה בלא משפט כמו שקדם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט", מוסב על הקודם, אומר, ואם תשאל ומדוע לא ישלם ה' השכר להצדיק עצמו? ומדוע ראינו שהצדיק שהעולם נזונים בזכותו והם אפי' בזכות עצמם אינם נזונים כר"ח בן דוסא שאמר עליו כל העולם נזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש, משיב שכן ראינו במציאות "שרב אוכל" בא ע"י "ניר ראשים", שדלת העם הרשים נרים את האדמה להסיר משם הקוצים והדרדרים, שזה עבודה קשה יעשו אותה הרשים ועל ידם בא אוכל רב, ובכ"ז יש מן הרשים "שנספה בלא משפט", שימות ברעב ואין אוכל למו, הגם שכל האוכל בא על ידי עבודתם, וכן הגם שרב אוכל בא ע"י הצדיקים וזכותם שמסירים את הקוצים המעכבים את השפע, בכ"ז ימצא ביניהם שנספה ברעב, ודי לו בקב חרובין, וזה מפני שה' יודע שאם יהיה לו עושר לא תספיק זכותו כל כך להוריד השפע, כמו שאם הרשים יהיה להם לחם לא ישכירו את עצמם לחרוש ולנור ניר, וזה מפלאי ההנהגה, ובכ"ז הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט:

ביאור המילות

"ניר". היא החרישה בעומק להסיר הקוצים, כמ"ש נירו לכם ניר (ירמיה ד').

" ראשים", כמו רשים.

"נספה", ענין כליון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רב אוכל" - הרבה מאכל בא לעולם ע"י חרישת העניים, החורשים בשדה תבואה, והנה העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו-כן יש מי אשר נאסף מכל העולם בלא משפט מוות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו ונתפס הוא בעוון אחר.

מצודת ציון

"ניר" - ענין חרישה, כמו (ירמיהו ד): "נירו לכם ניר".

"ראשים" - מלשון רש ועני.

"נספה" - ענין מיתה, כמו (בראשית מט): "אני נאסף אל עמי".

<< · מ"ג משלי · יג · כג · >>