פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ
  וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בפה חנף" - חנף המסית חבירו בדרך רע משחיתו בפיו

"ובדעת צדיקים יחלצו" - והצדיק נחלץ ממנו בדעת התורה שהזהירה עליו לא תאבה לו וגו' (דברים יג)

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בפה". האיש החנף והרשע ישחית רעהו בפיו כי דבורו ימשוך האנשים לחטא וישחית אמנם הצדיקים לא די שלא ישחיתו זולתה אבל ימלטו בדעתם מהרעות הנכונות לבא:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

(ט-י-יא) "צדיקים, ישרים". כנ"ל (פסוק ג' ו'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בפה חנף" - בדברי חניפה ישחית את רעהו המחניף לו, כי ילכדנו להימשך אחר דעתו.

"ובדעת" - בעבור דעת התורה, יוציאו מלבם דברי החונף ואינם נמשכים אחריו.

<< · מ"ג משלי · יא · ט · >>