פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ
  וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צדקת תמים תישר דרכו". למצוא חפציו כי בעבורה תדבק השגחת הש"י בו עם שדרכו היא אל הצדק והיושר ואולם הרשע יפול ברשעתו כי דרכו אל הרשע ויפול מפני זה באמצע דרכו כי הש"י ישמרהו ממצוא חפצו אשר יכוין בהם הרשע וההיזק לזולתו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צדקת תמים תישר דרכו", כבר בארנו (בפסוק ג') ההבדל בין ישר ותמים וצדיק, הישר דרכו ישרה בטבע, לא כן התמים, שהגם שגדר התמימות הוא שיהיו מעשיו קיימים תמיד על מצב א' לא ימוט ממנו, עד שאם הוא ישר בטבעו לא ימוש מישרו בשום זמן אבל כל עוד שאינו ישר בטבע אינו בטוח שהוא הולך בדרך ישרה, באר החכם שע"י "צדקת תמים", ר"ל ע"י שהתמים התרגל לעשות צדק עי"כ תעשה אצלו כטבע, וההרגל הזה תישר דרכו ללכת בדרך היושר, "וברשעתו יפול רשע", הרשע שהוא הפך התמים שהוא מתמיד בקביעות לעשות רשע, הרשעה תעשה קנין בנפשו ותמלא דרכו פחתים ובורות, עד שיפול בם הפלת הנפש לבאר שחת:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תישר" - הצדקה שעושה היא מוליכה אותו בדרך הישר, לטוב לו.

"וברשעתו" - בהרשעה עצמה שהכין הרשע לזולתו, בה בעצמה יפול הוא.

<< · מ"ג משלי · יא · ה · >>